לכל אישה יש את הפנטזיה שלה לגבי הלידה. פנטזיות יכולות להיות שונות מאוד מאישה לאישה מתוך הניסיון האישי הפרטי שלהן, או ניסיונן של נשים קרובות – אמא, אחות, חברה. איך חווים את הלידה ללא הקשר לחוויה כואבת ומפחידה?
את קוראת ספר, רואה סרט או חולמת חלום – והפנטזיה שנקשרה בדמיונך יכולה להתייחס אל הלידה כדבר מכאיב ומפחיד. חוויית הלידה האופטימלית היא, ככל הניתן, ללא כאב מיותר וללא מעורבות רגשית שלילית (כמו למחלה או לניתוח). נשים אשר הפנטזיה שלהן מקושרת לחוויה שלילית לא תהיינה מוכנות ללידה ללא משככי כאבים, ויש אף שיעדיפו שהתינוק ייצא בניתוח קיסרי ולא יעבור בתעלת הלידה. הפנטזיה ההפוכה היא על לידה קלה וזורמת, שופעת, מלאת אהבה ואופטימיות, לידה שעוברת בקלות ללא עיכובים, וללא סיבוכים.
המסע של האישה של כל אישה הוא ייחודי ואישי, מחובר להוויתה ולתפיסת עולמה, ליחסה עם גופה,
לחיבורה של האישה לעולמה הרגשי, לחוסנה ומבנה גופה הפיזי. לכל לידה יש מתווה מסוים עבור כל אישה ואין בה מוטיב של הצלחה או של כשלון. מטרת הלידה היא להוליד ולהיוולד אל תוך היש, חיבוקו, חביקתו ויצירה איתו ומתוכו. הפנטזיה יכולה להיות מקור לעוצמה וכוח אדיר וגם יכולה לעמוד למכשול ורועץ אם מתיחסים לאופן הלידה כתהליך באופן שיפוטי של הצלחה או כשלון ביחס לפנטזיה, שכן הפנטזיה יכולה להיות מורכבת מהרבה מאוד פרטים, היא מבקשת זיכוך, אימות ועימות, ואם לא משנים את אותה פנטזיה – היא יכולה להתרחש גם במהלך הלידה עצמה. כל ציר הוא הזדמנות לזכך את הפנטזיה ולפגוש את הגבולות האישיים שלך ואת המרחבים הגופניים והרגשיים, לחוש את הקשר ואת הפער בינהם וגם את העומק שלהם.
הפגישה עם הכאב, איפוא, מתרחשת מתוך מקום של פחד וכיווץ תגובתיים אוטומטיים – "כאב זה רע. מפחיד, מיותר ואסור לחוות אותו". לחילופין, הפגישה עם הכאב יכולה לבוא מתוך מקום של הכחשה ושל ניתוק מהרגש וממקורו – "לא נורא, הכאב יעבור. הוא לא חלק ממני. אני חייבת להיות חזקה, צריכה להיות גיבורה" – והתעקשות על הדרך בה אני רוצה לחוות את הכאב, התעקשות אשר מייצרת תיסכול הולך וגובר ככל שהזמן חולף והמציאות מתנגשת עם הרצון האישי, מה שגורם לתשישות גופנית וריגשית.
הדבר החשוב ביותר שעלייך לזכור בתהליך הלידה הוא שאין בסדר או לא בסדר,
אין הצלחה או כשלון אלא יש מפגש הולך ומעמיק עם מציאות פנימית וחיצונית שבכל רגע ובכל ציר את יכולה לקבל אותה, לאפשר שינוי ולקבל את התוצאה. כל זאת על מנת שתוכלי להמשיך אל תוך הרגע הבא – הציר הבא – שבסופו של דבר תוצאתו המוחלטת והחד משמעית היא יציאתו של התינוק שלך אל אויר העולם.
עולם החוויות והמושגים אשר לתוכו נולדת אישה במאה העשרים ואחת שונה בתכלית מעולם המושגים ומחווית החיים שממנה נשאבות חלק מהפנטזיות על לידה טיבעית. אין בכוונתי לומר שהפנטזיה על לידה טבעית היא דבר שלילי או מופרך, נהפוך הוא: ככל שניטיב להכיר במורכבות מולה אנו ניצבות, ככל שניטיב לזכך מתוך הפנטזיה את תוכנית הלידה שלנו, את הפנטזיה האישית והאינטימית שתחבר באופן חד פעמי את כל החלקים של האישה שאני, יתאפשר לנו ללדת את הלידה הנכונה, המדויקת והמעצימה שאנו רוצות. וכך יתאפשר לנו לקבל בשמחה את הלידה, את הילוד ואת עצמי – בדיוק בדיוק כפי שאני כרגע, ומתוך הקבלה וההכרה שהשינוי הוא חלק אורגני ובלתי מופרד מהחיים.
יש לנו הזדמנות לפגוש את האמת שלנו, ולהפרד משיפוטים ופנטזיות
על איך "צריך" או איך "נכון". כל אלו שייכים לאנשים אחרים, לנשים אחרות. הזיכוך הזה הכרחי בתהליך הלידה, וחשוב שנתחבר למה שנכון בשבילנו, עבורנו ומתוכנו, עם כל הגבולות והשחרור שמאפשרים לנו להיות בדיוק מי שאנחנו, ובאינטימיות מוחלטת וחד פעמית עם הרגע ועם העולם.
לידה טבעית היא מה שטבעי לך, מתוך המכלול החד פעמי הייחודי שהוא – את.
את איננה טעות, ומי שאת היא האחת שאצורה בליבך. יש לך את הזכות להיות כל מה שאת. גם כשאת חושבת ומרגישה שזה לא מספיק, גם כשאת שופטת את עצמך ולא שלמה עם עצמך, זכרי – את שלמה וייחודית בדיוק כפי שאת. כדי לחוות את הלידה כחוויה האופטימלית ביותר שיכולה להיות, עלינו ללמוד לקבל ולאהוב את עצמנו, ובעיקר – להפרד מהציפיות שלנו מהחוויה. הציפיות שלנו מעכבות את הדברים מלקרות, מעכבות את הזרימה של הלידה שלך. סלילת הדרך שלך, בכל רגע, נמצאת תמיד בידייך. בהצלחה ולהתראות בלידה! 😉
