הכנה אנרגטית ללידה / (הילינג, זן בודהיזם): מאת קרן בינשטיין.

הכנה אנרגטית ללידה / גישת הילינג ללידה.

הכנה אנרגטית – למה הכוונה?

למרות שהפתיחות למקצועות היותר “מיסטיים” מתחומי הרפואה המשלימה הולכת וגדלה,
עדיין כשאנו מדברים על אנרגיה, יעברו בדמיונכם / מחשבתכם קונוטציות של זוג ידיים המפיקות זרמים חשמליים מרפאים, ומעשי כישוף מסתוריים.

וידאו: הרפייה במהלך הלידה

הריפוי האנרגטי אותו אני מציעה לכן, הוא מוחשי ומתייחס לכלל החיים שלכן –
החיים הפיזיים, המנטאליים, הרגשיים, הנפשיים. מכף רגל ועד ראש.
מסע הריפוי דרך 7 המרכזים האנרגטיים שלכן יגע ויחזק את כל תחומי החיים שלכן.
מחלות וכאבים, מערכות יחסים שאינן טובות לכן, רגשות תקועים שיוצרים חסימות,
פחדים כמוסים שמפריעים לכן להגשים את חלומותיכן, דפוסי מחשבה ואמונות המפריעים לכן בדרככן.
כל אישה והשק אותו היא נושאת,
כל אישה גורלה בידיה, זה רק עניין של בחירה.
אני מזמינה אותך לקחת חלק בעולם, להיות עצמך ועבור עצמך, לבחור את דרכך.
שלטי בחייך ודעי מתי ואיך להרפות את השליטה.היי מאושרת ובריאה.

הריון – חוויית העובר

העובר המתפתח בתוך הרחם מוקף במערכת האנרגטית של האם.
המערכת האנרגטית של האם מושפעת מהמערכות האנרגטיות שסביבה (מערכות היחסים שלה עם הסביבה) ,המחשבות שלה, הרגשות שהיא חווה, הדמיון שלה, היצירה, ההחלטות שלה, איכות המזון שהיא אוכלת, איכות הנשימה שלה, הפעילות הגופנית ועוד ועוד ועוד.
כל פעולה, מנטאלית, ביולוגית, רגשית או ברמת הנשמה, נרשמת
במערכת האנרגטית ומשנה אותה.

במהלך ההיריון ועד ללידה מתפתחת המערכת האנרגטית של העובר תוך שהיא מושפעת מהמערכת האנרגטית של האם.
לכן חשוב כל כך לאזן ולטפל בעצמך בתקופת ההיריון

התינוק אינו נולד כ”דף חלק” אלא כחלק ממערכת משפחתית וגם כחלק ממסורת עדתית, לאומית. כחלק מהגזע האנושי שחי על פני כדור הארץ.
אלו מהווים עבורו את החיבור לקרקע, לפה ועכשיו שמשתקף בשדה האנרגטי שלו ומשפיע על חיי היום-יום שלו באופן בסיסי ושוטף.
זהו הביטחון שלו בזכותו להיות קיים פה בעולם , שמכתיב את מידת הביטחון שלו בעצמו באירועים שונים לאורך כל חייו.
זוהי הויטאליות שלו.

למצבה הקיומי של האם לאורך תקופת ההיריון קשר ישיר ועמוק לאיכויות אלו אצל התינוק הנולד ולאורך כל חייו.

כשעובר חווה תקופת היריון טובה , יהיה לו קל יותר להיוולד לכאן. יהיה לו קל יותר לאזן את מערכות גופו ולהסתגל לחיים בגוף הפיזי.
גם אם הוא חווה לידה טראומטית, הוא מוכן יותר ליציאה לעולם, הוא חזק יותר.
ככל שהמערכת האנרגטית שלו יציבה יותר, היכולת שלו לשרוד , לא משנה באילו קשיים הוא נתקל – גדולה יותר.
ויכולת הישרדות זאת תהיה לו לעזר גם בחייו כאדם בוגר.

תקופת היריון שמאופיינת בחרדות ופחדים, בבעיות וקשיים פיזיים של האם, או קושי רגשי להכיל את ההיריון, נוטעת במערכת האנרגטית של התינוק קושי הישרדותי אשר ילך עימו לאורך כל חייו ויהיה עליו להתמודד עמו לאחר הלידה ואף בחייו כבוגר.
לכן חשוב כל כך לקחת אחריות על עצמנו בתקופת ההיריון ולדאוג לטפל בעצמנו
בכל הרבדים של חיינו.
ככל שנדאג לצרכי התינוק באופן מלא יותר, ע”י טיפול ואיזון שלנו בתקופת ההיריון,
כך תרגיש הנשמה של התינוק שלנו נוח יותר בתוך הגוף הפיזי החדש לה
ותתיישב בתוכו בנוחות רבה יותר.

ככל שלנשמה נוח יותר בתוך הגוף הפיזי, יהיו התהליכים של סיפוק הצרכים הבסיסיים קלים יותר עבור התינוק בצאתו לאוויר העולם.

רגע הלידה הוא רגע קריטי עבור התינוק.
הנשמה שהייתה קודם חסרת גבולות פיזיים, צריכה להסתגל לגבולות הזמן והמרחב, וכן לגוף הפיזי הדורש אויר, מים , מזון, שמירה על חום, הגנה וכו’.
בבת אחת מתחילות מערכות הגוף שלו לעבוד באופן עצמאי בפעם הראשונה

ובאותו רגע בדיוק הוא מתחיל לקלוט את העולם שסביבו בעזרת חושיו, שלא בעזרת המיסוך של האם שהגן עליו במשך חייו כעובר ברחם.
הגירוי הוא אדיר ברגעים אלו והמאמץ הוא גדול,
לשלבי הלידה הפיזיולוגית הטבעית תפקיד חשוב בהכנת היילוד להסתגלות תקינה לעולם.

ומה איתך?

את בהריון, תשעה חודשים נראים אולי כנצח לאימא שממתינה לצאתו של ילדה אל זרועותיה, אולם תשעת החודשים האלו הם תקופת זמן קצרה באופן יחסי לשינויים
הרבים כל כך שאת חווה.

השינויים הפיזיולוגים בגוף, הרגשות שעולים במהלך ההיריון והרגש החדש – הרגש האימהי שמחלחל אל חייך .

האחריות שלך שגדלה אל מעבר לגבולותייך שלך ומכילה עכשיו גם את חייו של העובר המתפתח ברחמך, והידיעה שאחריות זאת רק תלך ותגבר לאחר הלידה.
“האם אני באמת יכולה להתמודד עם זה – ומה אם אכשל???”

אינספור שאלות ופחדים עולים בתקופה זאת, לפעמים נשארים ברמת תת-המודע ולפעמים מחלחלים החוצה .
ההתמודדות עם הגוף שמשתנה, ההשפעות ההורמונאליות, ואפילו ההתמודדות
עם האנשים שסביבך, כל אלו ועוד עלולים להביא לקושי להכיל את ההיריון.

איזון המערכת האנרגטית שלך בתקופת ההיריון משפיע על מצבך הפיזי, הרגשי והנפשי ויביא אותך לתקופת הריון בריאה, ללידה טובה יותר ולהתחזקות מהירה יותר בתקופה שלאחר הלידה.

הכנה אנרגטית ללידה:

איזון צ’אקרת הבסיס בתקופת ההיריון וכהכנה ללידה
בזמן הלידה חווה היולדת פתיחה של הצ’אקרה הראשונה. למעשה, זמן הלידה הוא הזמן היחיד בחייה שבו היא תחווה את פתיחת הצ’אקרה הראשונה במידה כזאת.
פתיחת הצ’אקרה מאפשרת לאנרגיה לזרום כלפי מטה ומסמלת את התהוות החומר, יצירת האדם,
תינוק חדש מגיע אל פני האדמה.
איזון צ’אקרת הבסיס לאורך תקופת ההיריון יפחית פחדים קיומיים אצל האם, ויטפל גם בפחד ללדת / בטראומות
מלידות קודמות, ויקל על מהלך הלידה.

מבחינת העובר – הוא יפתח ביתר קלות את המערכת האנרגטית שלו, בצורה בריאה ומאוזנת. המעבר מהרחם לחיים בחוץ
יהיה יותר קל עבורו וכך גם ההסתגלות שלו לחיים בחוץ.

תקופת הינקות היא התקופה החשובה ביותר להתפתחות תקינה של הצ’אקרה עבור התינוק.
הוא נולד לעולם לא מוכר, שאליו הוא צריך להסתגל במהירות, והוא חסר אונים לגמרי – תלוי בטיפולם המסור של הוריו.

בכדי להתקיים הוא זקוק לטיפול ולדאגה לצרכיו ההישרדותיים – לא כיוון שהוא “צריך”, אלא כיוון ש”מגיע לו”.
הוא נולד עם הציפייה לכך שצרכיו יסופקו במלואם ובאופן מיידי. הוא רעב והוא מצפה שיניקו אותו ועכשיו. אם יישאר רעב או יאלץ לבכות על מנת לינוק – תפגע ההתפתחות התקינה של צ’אקרת הבסיס.כך גם אם יישאר עזוב ללא מגע וטיפול למשך זמן ארוך מידי. הוא נולד עם הזכות להיות קיים.

טכניקות לאיזון הצ’אקרה

הצ’אקרה מדברת על המקומות הקיומיים וההישרדותיים בחיינו , וכך גם המקומות בהם ניגע על מנת לאזן אותה:

כדאי לערוך סקירה של חיינו על ההיבטים הקיומיים:
הבית שלנו, המשפחה שלנו, תחושת השייכות שלנו לעולם. העבודה שלנו, התחום הכלכלי בחיינו. האם יש לנו מספיק כסף בכדי שנוכל לבטוח בקיום שלנו ולהבטיח את קיומו של ילדנו שעתיד להיוולד?
הם את מרגישה בטוחה בעולם?
האם את סובלת מפחדים קיומיים?

העובר שלך לומד ממך כיצד להתנהל בעולם.
טפלו בגוף שלכן.
הוא נושא אתכן ואת ההיריון שלכן. הוא ראוי לטיפול והוא ראוי לכל פינוק שתוכלו לתת לו.
הוא עובד קשה על מנת לתמוך לא רק בכן אלא גם בתינוק שהולך ומתפתח בתוככן.
טיפול שיאצו או עיסוי לנשים הרות יתקבל בברכה ע”י גופכן שעובר שינויים רבים כל כך בתקופה זאת.
התקרקעות – הצ’אקרה מחברת אתכן לאדמה. לכו עם זה, תיהנו מזה.
לכו יחפות על האדמה, לכו יחפות בחוף הים. הרגישו את האדמה מתחת לכפות הרגליים בכל הזדמנות.
ביום-יום, בכל זמן שבו אתן צועדות, היפרדו מנעלי העקב, נעלו נעליים נוחות והתחילו לשים לב לצורה בה אתן דורכות על כפות הרגליים שלכן. הרגישו את הקרקע מתחת לסוליות הנעליים שלכן. האם אתן דורכות עליה בצורה יציבה? שימו לה לתנועה של כפות הרגליים, לחלקים של כף הרגל שעליהם אתן דורכות ולאלו שלא. אזנו את עצמכן, יצבו את צעידתכן. צעדו בביטחון באדמה שעליה אתן דורכות.
רוב הנשים חיות תוך כדי כיווץ תמידי של שרירי האגן / הרגליים / הירכיים / הבטן.
הרפו את השרירים באזורים אלו והניחו לאנרגיה שלכן לזרום כלפי מטה אל תוך האדמה.

תנועה ומוזיקה –

האזינו למוזיקה שבטית, שחררו את עצמכן ותנו לגופכן לנוע יחד עם המוזיקה.
הניחו לתנועה להתחיל מכפות הרגליים, הניעו את רגליכן יחד עם המוזיקה ולאט לאט הניחו למוזיקה ולתנועה להשתלט על הגוף כולו. דמיינו שאתן בנות שבט אפריקאי והפכו את הריקוד לטקס להודיה ולברכה על הריונכן.
תוכלו להשתמש בכך גם בזמן צירי הלידה.
צלילים נמוכים
כל צ’אקרה וכל איבר בגוף מהדהד בתדר אנרגטי משל עצמו. כך גם כל מחשבה שלנו וכל צליל שאנו משמיעים.
ע”י חזרה מדיטטיבית על צלילים בתדר נמוך, נוכל להתחבר אל המרכז האנרגטי התחתון שלנו. כיצד? –
שבו על הקרקע / הרצפה אם אתם יכולים. אם לא – שבו על כיסא כששתי כפות הרגליים שלכן מונחות על הרצפה , גב ישר וכפות הידיים מונחות על הירכיים ופונות כלפי מטה.
עצמו עיניים והסיטו את תשומת לבכן אל החלק התחתון של גופכן – מהבטן ומטה, אל הרגליים וכפות הרגליים.
התחילו להפיק צלילים נמוכים. צלילים חייתיים, נהמות, התחברו ליצרים הבסיסיים.
הצלילים שאתן מפיקות צריכים להיות כאלו שבכוחם להעיר את פלג גופכן התחתון. הרגישו כיצד הצלילים הנמוכים שיוצאים מפיכן אינם מתפזרים לחלל האוויר אלא יורדים לאורך גופכן מבפנים ומבחוץ ומתרכזים חזרה אל תוך תחתית האגן שלכן, מעירים מקום זה וצובעים אותו בצבע האדום.

הצבע החום-אדמדם

צבע זה מאפיין את הצ’אקרה הראשונה והשימוש בו בעזרת פרטי לבוש יכול גם הוא לעזור. הצבע האדום יעניק לך כוח וחיות.

דמיון מודרך-

שבי בתנוחה נוחה, עצמי עיניים ודמייני.
דמייני את עצמך יושבת בשדה, על האדמה תחת כיפת השמיים.
התבונני סביבך, שימי לב לנוף המקיף את השדה, ואז הפני את תשומת ליבך אל האדמה עליה את יושבת.
התבונני במרקם שלה. הריחי את האוויר, לאוויר ריח של גשם. האדמה שאת יושבת עליה חיה ונושמת מתחתייך.
אדמה עשירה במינרלים, אדמה חמה, אנרגטית, פורייה. אדמה כזאת בכוחה לתת לצמחים את כל צרכיהם על מנת שיצמחו בריאים, ובכוחה להעניק זאת גם לך ולעוברך.
כווני את המודעות שלך לאגן התחתון שלך, נשמי אליו והזיזי אותו מעט. מצאי את הנקודה התחתונה שמחברת את עמוד השדרה שלך עם האדמה שתחתייך.
הרפי תוך כדי התבוננות בנקודה זאת והניחי לאנרגיית האדמה להתחיל לזרום אלייך, פנימה ובמעלה עמוד השדרה.
לאט. זוהי אנרגיה מרוכזת, חמה, עשירה.
נשמי והניחי לה להגיע מעלה מעלה אל חוליות עמוד השדרה, למלא את האגן שלך, להעניק לך אנרגיה , כוח.
דמייני את המגע של אנרגית האדמה כמגע מרפא, מרפא ומעניק כוח בכל מקום בגופך.

חיזוק הרחם והשלייה –

איברים אלו הם הביטוי של הצ’אקרה הראשונה בהתייחסות להיריון.
השלייה, חבל הטבור, קירות הרחם והמבנה שלו מהווים את הבסיס הקיומי של העובר.
איברים פנימיים אלו זקוקים גם הם לתשומת ליבך :
מצאי תנוחה בה נוח לך לשהות – בישיבה או בשכיבה. עצמי עיניים.
התחילי לנשום, מלאי בעדינות את כל גופך בחמצן. הניחי לשאיפות האוויר פנימה להגיע אל כל גופך, הניחי לחמצן להתפזר באיברייך כולם, להרגיע אותם, לספק להם את כמות החמצן הנכונה עבורם בכדי לתפקד הרמה האופטימאלית.
שימי לב לשרירי הגוף שלך, מכפות הרגליים ועד לראש, והרפי אותם אחד אחרי השני.
הניחי למחשבות שמגיעות אלייך להגיע בחופשיות, והניחי להן גם לזרום הלאה בחופשיות, כל מחשבה מפנה מקומה למחשבה הבאה, הגוף רפוי אין מאמץ.
עכשיו כווני את המודעות שלך אל קירות הרחם שעוטפים את העובר שלך.
התבונני בהם בעזרת העיניים הפנימיות שלך, בעזרת הדמיון. נשמי אליהם תוך כדי התבוננות , שימי לב לשינויים המתרחשים שם בעודך מכוונת את נשימתך למקום.
עם כל שאיפה של אויר פנימה דמייני שקירות הרחם נצבעים באדום, שריר הרחם מאוזן, בריא, אלו הם קירות הבית עבור העובר .
העניקי למקום אנרגיה אדומה, על מנת שיהיה חזק ומוכן ללידה בבוא הרגע.
התבונני גם בשלייה וחזקי גם אותה.
עצם ההתבוננות במקומות אלו שלרוב אינם מקבלים תשומת לב מודעת – בכוחה לחזקם ולהכין אותם ללידה.
אפשר להשתמש בטכניקה זאת גם במהלך לידה כשהרחם מתעייף .

איזון צ’אקרת המין כהכנה ללידה:

התינוק גדל מעט מאז לידתו, ומתחיל לעסוק בנושאים אחרים מלבד הישרדותו.
הוא מפתח מערכות יחסים עם הסביבה הקרובה אליו – בדרך כלל הוריו / משפחה קרובה / מטפלת – הדמויות הסובבות אותו ומטפלות בו במהלך היום יום.
הוא מפתח ומודע לרגשות בסיסיים המופנים כלפי חוץ, הוא אינו שקוע יותר אך ורק בעצמו. הוא מפתח כעת מערכות יחסים.
אלו יכולות להיות מערכות יחסים עם אנשים, או עם חפצים.
כשפעוט בוכה ואינו יכול להיפרד מחפץ לטובת ילד אחר, זה לא מפני שהוא קנאי לחפץ, זה מפני שהרגש הבסיסי אותו הוא פיתח כלפי החפץ גורם לו להרגיש כאחד עם החפץ. להיפרד מהבובה עכשיו זה ממש כמו להיפרד מעצמו. עדיין אין לו בסיס מספיק יציב בכדי להרגיש בטוח גם אם לוקחים לו “חתיכת עצמו”. הוא מחפש ביטחון.
הוא למד עכשיו מי הוא ומהם גבולותיו, מה שייך לו ומה נפרד ממנו, ועד כמה הוא שולט בעולם שסביבו.
הרגשות בשלב התפתחותי זה הם רגשות בסיסיים שאינם מעובדים בכל צורה – פחד, שמחה, עצב, אהבה – רגש מציף אותו והוא חווה אותו במלואו.
נסו להיזכר בסיטואציה בה נבהלתם – בהלה גדולה ופתאומית. זוכרים את התחושה, כאילו מישהו נתן לכם אגרוף בבטן, כאילו כל האויר נלקח מהבטן בבת אחת?
ואכן המרכז האנרגטי השני, צ’אקרת המין, נמצאת בבטן התחתונה, כשתי אצבעות מתחת לטבור.
דרך מקום זה אנחנו מרגישים את העולם כפי שהוא באמת, ללא מסכות וללא הגנות. כמו תינוקות.

זהו מרכז היצירה הבסיסי הנשי, פה מתרחשת ההפריה, פה נוצרים וגדלים החיים, ההמשכיות.
זהו מרכז הקונטרול של מערכות היחסים המשמעותיות בחיינו – זוגיות, ילדים, משפחה וחברים.

על אנרגיה (זן-בודהיזם):

היקום כולו מורכב משדות אנרגיה הרוטטים בתדרים שונים, ובני האדם הם חלק בלתי נפרד מהיקום, לכל יצור חי יש תבנית אנרגטית משל עצמו – שדות אלקטרומגנטיים המקיפים אותו וזורמים דרכו.
המחשבות שלנו ותוצרי פעילות המוח שלנו הם אנרגיה, כך גם הרגשות שלנו והגוף הפיזי שלנו. אנחנו ישויות אנרגטיות.

הגוף הפיזי בנוי מתאים.
תאי הגוף זקוקים לאספקה קבועה של דם המכיל חמצן ומזון, ומפנה את פסולת התא החוצה.
לא מספיקה אספקה סדירה של דם לשמירה על בריאות התא, אלא הכרחית גם אספקת אנרגיה לתאים.
כשם שאם תפגע אספקת הדם לתא הוא ייפגע,
כך גם אם תיפגע אספקת האנרגיה לתא הוא יסבול מחוסר אנרגטי וייפגע, מה שייפגע בבריאות האדם.

כל איבר בגוף וכל צ’קרהׁ(מרכז אנרגטי) רוטטים ומהדהדים בתדר אנרגטי שונה .
כאשר בשל סיבה כלשהי איבר בגוף מרטט בתדירות שאינה התדירות הרגילה או הנורמאלית שלו,
משתנה הרזוננס ומופיע סימפטום של מחלה .

כיוון שהכל ביקום הוא אנרגיה והיקום מלא שדות הפועלים זה על זה, גם לנו כמורכבים משדות אנרגיה יש יכולת להשפיע על שדות אחרים או לנהל “תקשורת אנרגטית עם שדות האנרגיה הסובבים אותנו לשם יצירת תהליכי שינוי וריפוי.

מבנה המערכת האנרגטית שלנו

מערכת הצ’אקרות נשענת בבסיסה על “צינור” אנרגטי הזורם בקו האמצע של הגוף לאורך עמוד השדרה ומתחבר מצדו התחתון אל האדמה ומצדו העליון אל התודעה האוניברסלית, אל ההכרה העליונה.

צינור אנרגטי זה מכיל שני סוגים של אנרגיה

1. תמצית אנרגטית בסיסית הזורמת במרכזו ומהווה את תמצית החיים של האדם, היא אינה ניתנת לשינוי כיוון
שהיא מכילה את הצופן של כלל התהליכים של האדם בכל הרמות –
הפיזית, הרגשית, המנטאלית, האנרגטית והרוחנית.
היא מחברת אותנו באופן תמידי לעולם החומר מצד אחד ואל ההכרה הגבוהה מהצד השני.
אם תרצו, זהו הניצוץ האלוהי הקיים בכל אחד מאיתנו.
2. אנרגיה המהווה השתקפות של אותה תמצית אנרגטית ומוקרנת ממנה.

אנרגיה זאת מהווה את הדפוס האנרגטי של תהליכי החיים של האדם כולם, היא מורכבת
משלוש רמות שיוצרות אחת את השנייה. מהפנים החוצה –
א. אנרגית קו האמצע – עוטפת את התמצית ומתהווה בזרימה שיוצרת יחד עם הפעילות החשמלית
של תמצית הבסיס ושל תאי הגוף את מערכת הצ’אקרות
ב. מערכת הצ’אקרות – שבעה מרכזים אנרגטיים מרכזיים המצויים בקו האמצע של הגוף
ועוד מרכזים וצמתי אנרגיה נוספים קטנים יותר שפזורים בגוף כולו.
ג. שדה ההילה המוקרן מהצ’אקרות.
לא ניתן להפריד בין רמות האנרגיה השונות.

צ’אקרת הבסיס

צ’אקרת הבסיס מהווה את הבסיס ההישרדותי שלנו. את הזכות הבסיסית שלנו להיות, פשוט להיות.
צבעה האנרגטי הוא חום – אדמדם והיא נמצאת בבסיס עמוד השדרה שלנו.

היא מכילה את הצופן הקיומי שלנו על פני האדמה, את השיוך האנושי שלנו, הלאומי , העדתי והמשפחתי,
היא מכילה את הויטאליות שלנו, את הרצון לחיות ואת הכוח “לבלוע” את החיים בהנאה ולהמשיך להתפתח במישור האישי וכן להמשיך ולהתקיים – להתרבות.

היא מכילה את הביטחון שלנו בעצמנו, בנחיצות הקיום שלנו, שלא בהקשר של אהבה כלפינו אלא בטחון בקיום כאינדיבידואל.
היא קובעת במידה רבה את העמידות של הגוף הפיזי שלנו למחלות, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי.
מרכז אנרגטי זה מהווה את הקרקע שמתחת לרגלינו.

אם הקרקע הזאת תהיה יציבה, נעמוד בפני החיים בביטחון. אם הקרקע הזאת תהיה רעועה, נתכופף בפני הקשיים שבהם ניתקל במהלך חיינו.

אזורים ואיברים בגוף שהמרכז האנרגטי הזה משפיע עליהם:
עצמות השלד, רגליים, מערכת העצבים וכלי הדם, וכן מבנה האיברים ה”מכילים”, כדוגמת הרחם המכיל את העובר בתקופת ההיריון.

צ’אקרת הבסיס מתפתחת ברובה לפני הלידה ובתקופת הינקות.