הסבר ותרגול נשימת בטן כהכנה ללידה

חשוב – לפני הקריאה קחי לעצמך 5 דקות ואבחני את עצמך:

שכבי על הגב, שימי כרית עבה מתחת לברכיים על מנת לכופף אותן ולמנוע בכך את הקשת בגב.
שכבי לרגע והרפי את שרירי גופך, הניחי לעצמך פשוט לשקוע בתוך המיזרון.
עכשיו, שימי 2 כפות ידייך – אחת על החזה ואחת על הבטן ונשמי כרגיל.
התבונני איזו מכפות ידייך זזה עם הנשימה יותר מהשנייה.
היד שעל החזה או היד שעל הבטן? עכשיו קחי נשימה עמוקה. עמוקה ממש. איזו מכפות ידייך עלתה יותר עכשיו?
סיימי את התרגיל, ואז המשיכי בקריאה.

וידאו: התמודדות עם צירי לידה על כדור פיזיו בישיבה

נשימת בטן כהכנה לידה

הנשימה היא התהליך היחיד אשר אינו משתנה מרגע היוולדנו עד לרגע מותנו.
גופנו זקוק לחמצן, וזה זמין עבורנו בכל מקום ובכל זמן –
ובדיוק בשל כך אנחנו מאבדים את המודעות שלנו לתהליך הנשימה.

אנחנו כל כך רגילות לנשום, החל מאותו הרגע בו אימנו ילדה אותנו ועד עצם הרגע הזה בו אתן קוראות את המילים הללו – אתן נושמות, נשמתן, ותנשמו עד יום מותכן.

עבור רובנו, נשימה הפכה כבר מזמן לפעולה אוטומאטית אשר אינה דורשת
תשומת לב כלשהי.

צורת הנשימה הנפוצה ביותר היא נשימת חזה –

בנשימת חזה, בזמן שאיפה של אויר פנימה, החזה מתרחב ואילו הבטן מתכווצת.
בצורת נשימה זאת כמעט ואין שימוש בשריר הסרעפת.

החברה מדכאת את הנשימה שלנו:

כשאת נושמת עמוק את מתמלאת באנרגיה. מלאה בחיות, מלאה ברעיונות, ומלאה באנרגיה הדרושה על מנת להוציא אותם לאוויר העולם.
המערכת שסביבנו דוגלת במעט פחות אנרגיה, מעט פחות יצירתיות,
מעט פחות להוציא דברים החוצה.
כמה קשה היה לגננת שהייתה לך בגיל 4, אם את וכל חברייך הייתם מלאים כל כך ביצירתיות מתפרצת כזאת.
החברה שסביבך מחנכת אותך מגיל קטן לסגור דברים בבטן.
להתנהג בנימוס.
לשלוט בעצמנו.
ללכת בתלם.
לנשום מעט – ולהיות מעט.
להיבלע בהמון, להתנהג בהתאם.
נשימה רדודה מדכאת את האינדיבידואליות שלנו.
נשימות קצרות ורדודות עוזרות לנו לא לגעת במרכז הרגש שלנו, לא להיחשף,
לא להראות את ההתרגשות הטבעית שלנו.
לא לרוץ החוצה ולחבק את החיים בהתלהבות.
וגם לא לרוץ פנימה ולחבק את עצמי בהתלהבות ובאהבה.

החברה אינה מעודדת נשימת בטן.
למעשה היא אינה מעודדת בטן בחוץ – הרי הבטן שלך צריכה להיות רזה ומכונסת פנימה בכל עת. ואת הכי יפה בעולם.
ופתאום את בהריון, ומדברים איתך על נשימת בטן.

נשימת בטן – היתרונות:

יותר חמצן לגוף שלך ויותר חמצן לעובר שלך במהלך ההריון
נשימת בטן בזמן הלידה מביאה לצירים יעילים יותר
נשימת בטן מפחיתה חרדה, מרגיעה ולכן מאפשרת תקופת הריון רגועה יותר
נשימת בטן יכולה לשמש אותך בזמן ההריון לחיבור עם הגוף ועם העובר שלך
נשימת בטן בזמן הלידה מביאה יותר חמצן לעובר ומפחיתה סיכוי לבעיות וסיבוכים
נשימת בטן מביאה יותר חמצן ובכך מסייעת להתמודד עם כאבי הצירים בלידה
נשימת בטן מפחיתה אדרנלין ובכך מסייעת לשמור על התקדמות תהליך הלידה
נשימת בטן – למה זה קשה לביצוע? –
נשימת בטן – היא נשימה מכוונת אל מרכז הרגשות הבסיסיים, החייתיים שלנו.
נשימה לרגשות אשר מסתתרים בבטן עלולה להעיר את השדים העמוקים ביותר שלנו
להעלות את הפגיעות העמוקות שצברנו בחיינו אל מעל לפני השטח
לגעת בפצעים העמוקים שלנו.

כשאת נושמת אל הבטן, את נעזרת בשריר הסרעפת אשר דוחף את איברי הבטן שלך
כלפי מטה, מפנה מקום לאוויר שאת מכניסה פנימה.
הראות מנצלות יותר מהיכולת שלהן ואיברי הגוף ותאי הגוף כולם –
כולל המוח, מקבלים יותר חמצן.

לרגשות ולנשימה קשר הדוק.

נשימת בטן בלידה אינה דבר של מה בכך.
במהלך הלידה, צוואר הרחם פתוח ואת בעצם חשופה לעולם
כפי שלא היית מעולם.
תוסיפי לכך נשימת בטן למקומות רגשיים שאליהם את לא מעיזה להתבונן בחיי היומיום שלך –
וקבלי חוויה טראומטית והיסטרית שתגביר את כאבי הלידה ותכווץ את האגן שלך חזק כל כך עד שהסיכוי שהתינוק שלך ייצא לך מבין הרגליים הופך להיות כמו הסיכוי שמלכת אנגליה עצמה תגיע ליילד אותך.

לכן, אל תחכי ללידה.
נשמי אל הבטן ואל הגוף כולו כדבר שבשגרה.
פתחי בנשימתך את אותם המקומות הזקוקים לפתיחה ולאהבה וטפלי בהם.

הידעת? –

מחקרים שנערכים על ידי חברות שונות מוצאים כאמור לאחרונה, כי לב שהשתנות דפוס קצב הלב שלו בנשימה עמוקה אינה גדול מספיק , מעיד על בעיות רפואיות ונפשיות.

בהשלמה לכך נמצא, כי לנשימה העמוקה יש יכולת במידה ומצב מערכות לב ומוח תקין יחסית לשקם את תפקוד המוח והלב ולהחזירם לתפקוד תקין. תפקוד המאפשר גם שיפור בריאות גופנית ונפשית.

מכיוון שלאדם המודרני יש לחצים רבים כל העת, תפקוד אידיאלי זה לא נשמר כל הזמן, והשפעתו נשמרת למספר שעות. נמצא כי לתרגול של 10 דקות נשימה עמוקה, יכול להיות אפקט של 6 שעות על פעילות תקינה של המערכת החיסונית. }

נשמי אל המקומות העמוקים והחבויים שדורשים טיפול במהלך ההריון,
נשמי אל העובר שלך
הקדישי זמן לאיברים הנשיים של הפנימיים – שאחראים ומשתתפים בתהליך הלידה
רחם, מי שפיר, נרתיק, צוואר הרחם, וכמובן העובר, וחלילה אל תשכחי את המוח.
הקדישי זמן וטפלי בעזרת נשימת הבטן שלך בגופך, ברגשותייך, במחשבותייך, במקומות שבך שזקוקים לריפוי.
כך תעניקי לתינוק שלך סביבת התפתחות בטוחה וטובה עוד ברחם, לנקודת התחלה טובה ובריאה יותר – עבורו וגם עבורך.

תרגיל – נשימה מודעת

שבי בנוחיות והרפי את גופך. עצמי את עיניך בעדינות.
שימי לב למגע של גופך עם הרצפה, שימי לב לפעילות של השרירים בגופך.
הרפי עכשיו שוב, את גופך לגמרי.
מקדי את תשומת הלב באצבעות כפות הרגליים שלך, נשמי לעבר כפות הרגליים והרפי אותן.
קחי שאיפה נוספת והרפי עכשיו את כפות הרגלים כולן.
מקדי עכשיו את תשומת לבך בברכיים, שאפי שאיפה עמוקה, והרפי את הברכיים שלך. הניחי לכל המתח שישנו בברכיים, לזרום החוצה. בעדינות. דמייני זאת קורה והפיחי חיים תהליך בעזרת הנשימה.
הרפי עכשיו ונשמי בנוחיות.
עכשיו מקדי את תשומת ליבך במפרקי הירכיים.
שאפי לעברם שאיפה עמוקה, והרפי אותם. הניעי אותם בתנועה קלה וכמעט בלתי מורגשת,
עכשיו שאפי שאיפה נוספת לעברם והרפי אותם עוד.
מקדי את תשומת ליבך שוב אל עבר מגע גופך עם הקרקע, הרפי את עצמך לחלוטין.
החלי בנשימות עמוקות אל עבר חוליות עמוד השדרה.
שאיפה, נשיפה, שאיפה, נשיפה, החלי בעצם הזנב, מלאי אותה באוויר בשאיפה והרפי את החוליה ממתח עם הנשיפה של האוויר החוצה. דמייני זאת קורה ושמרי על קצב הנשימה שלך.
כל שאיפה נכנסת לחוליה הבאה בתור, וכל נשיפה מרפה את החוליה , שאיפה ונשיפה, שאיפה ונשיפה, עד לחוליה העליונה ביותר.
שאפי עכשיו שאיפה עמוקה אל הגב כולו והרפי אותו בזמן הנשיפה. הניחי לעוצמת הנשימה להיות מורגשת בעת שהחמצן מתפזר בגב, והרפי.

התמקדי בכל איבר ואיבר, שאפי אויר והביאי אותו לאיברים השונים בגופך והרפי אותם.
כפות הרגליים, השוק והירך, האגן, פי הטבעת, הישבן, איברי המין, הבטן התחתונה והאיברים שבתוכה, החזה, הכתפיים, הידיים, הצוואר והעורף, הפנים – שפתיים, עיניים, עפעפיים, מצח, לחיים, השרירים שמחזיקים את גלגלי העיניים, הקרקפת והשיער, הלשון וכל איבר אחר שתמצא שאינו רפוי.
עכשיו שימי במודעותך את הגוף כולו כיחידה אחת ותני ליחידה הזאת פקודה להרפות.
מקדי את תשומת הלב שלך עכשיו אך ורק בתהליך הנשימה שלך.
מה נכנס פנימה אל גופך בתהליך השאיפה?

מקדי את תשומת ליבך עכשיו בבטן התחתונה ובאיברים שבתוכה.
נשמי עמוק אל תוך הבטן, תוכלי להניח את שתי כפות ידייך על הבטן מלאי את הבטן באוויר בעת השאיפה והרפי לחלוטין בנשיפה ארוכה החוצה.
שאפי אויר פנימה, ובעת הנשיפה הרפי את שרירי הנרתיק.
דמייני לרגע את הנרתיק מתרחב בזמן מעבר ראש התינוק שלך דרכו ברגע הלידה.
דמייני את הנרתיק מתרחב והרפי אותו באותו הזמן.
אם עולה בך רגש כלשהו, הרשי לו להיות ושחררי אותו הלאה, דמייני עוד את התרחבות הנרתיק כשהתינוק שלך בדרכו החוצה אלייך.
הרפי את שרירי הנרתיק.

הרפי עצמך, התמקדי לרגע בזרימת הנשימה שלך. שאיפה – ונשיפה, שאיפה – ונשיפה.
מקדי את תשומת הלב שלך ברחם שעוטף את העובר שלך.
נשמי אליו נשימה עמוקה, מקדי את תשומת הלב בקירות הרחם.
הרפי בשעת הנשיפה את קירות הרחם, וגם את שרירי הבטן.
שאפי שוב והרפי שוב, עד להרפיה מוחלטת.
דמייני את העובר שלך בתוך הרחם, קירות הרחם רפויים ומחבקים אותו, חמים ונעימים עבורו.
שאפי שוב שאיפה עמוקה וחזקי בדמיונך את קירות הרחם, והרפי אותם שוב.
למדי עצמך להרפות במודע את הרחם בעזרת מחזור הנשימה – שאיפה, והרפיה מוחלטת בזמן הנשיפה.
ושוב.

נסי לנשום ללא מאמץ ותוך הרפיה מלאה של הגוף כולו ועדיין לשמור על נשימה עמוקה ככל האפשר.
עם כל נשיפה של האוויר החוצה הוציאי את כל כמות האוויר שתוכלי להוציא.
התמקדי עכשיו במחשבות שעולות בך.
דמייני את תהליך הלידה שלך מתחיל, הרחם שלך מתכווץ בצירי לידה.
כיצד תרגישי?
הבטיחי לעצמך ושכנעי את עצמך שאת רפויה מספיק על מנת שלא להרגיש כל כאב.
צירי הלידה הם תהליך טבעי של הגוף, שמביא אלייך את תינוקך.
שמרי על גופך רפוי ונושם, קבלי את צירי הלידה באהבה,
התכווצויות הרחם נחוות עבורך כחום, אנרגיה שעוברת דרכך, ואת כולך רפויה.
מקדי את תשומת ליבך שוב אל קירות הרחם והרפי אותך עם כל נשיפה של אוויר החוצה.
דמייני את ראשו של התינוק שלך נלחץ כלפי החלק התחתון של הרחם,
דמייני את צוואר הרחם הולך ונפתח.
הרפי בדמיונך ובעזרת הנשימה שלך את צוואר הרחם, הניחי לו להיפתח בדמיונך.
אין מאמץ בגופך, את רגועה ובטוחה בעצמך.
דמייני עם כל נשימה את התכווצויות הרחם מתחילות מצידו העליון, הרחם מתכווץ כלפי מטה
וכמו נושף כלפי מטה, אל תוך האדמה.
שמרי לעוד זמן קצר על הרפיה זאת של הרחם, צוואר הרחם והנרתיק , נשמי אליהם ואז חזרי לכן לחדר.