תא זיגוטה (zygote) הוא התא החדש שנוצר מההתמזגות של תא הביצית עם תא הזרע. איך כל זה קורה?
המטרה של תא הביצית ושל תא הזרע היא להתחבר יחדיו וליצור חיים חדשים. כאשר תא הביצית ותא הזרע מתחברים יחדיו, זו נקראת הפריה. כלומר, תא הזרע הפרה את תא הביצית > שניהם התמזגו יחד > וכעת הם תא אחד ששמו בישראל הוא: זיגוטה.
תא הזיגוטה נוצר בעקבות התלכדות של שני תאי רביה. התמזגות. שני תאים הפכו לאחד. תא ביצית של האישה איפשר לתא זרע של הגבר להיכנס מתחת למעטפת התא. לאחר שנכנס תא הזרע מתחת למעטפת תא הביצית, שני התאים הזעירים הפכו לתא אחד. מעטפת תא הביצית ומעטפת תא הזרע התמזגו בתהליך של היתוך, ואיפשרו לחומר התא שבתוך שני התאים – להתלכד תחת מעטפת חדשה אחת. כל אשר תחת המעטפת הזו נקרא מעתה: זיגוטה.
זיגוטה הוא תא חדש בגופה של האישה. תא הזיגוטה לא היה קיים לפני ההפריה. הוא-הוא החיים החדשים שנוצרו בעקבות ההפריה בין ביצית לזרע.
תא זיגוטה לא נותר תא אחד למשך זמן רב. לאחר שההפריה מסתיימת, וההתמזגות המורכבת מאוד בין תא הביצית לבין תא הזרע הושלמה, תא הזיגוטה מתחיל בעצמו להתפצל.
מטרתו של תא הזיגוטה אינה להישאר תא זיגוטה, כי אם להפוך לקבוצת תאים גדולה. תא הזיגוטה ‘מעוניין’ להפוך לעובר – לגוף פיזיולוגי – ולכן הוא ‘מתוכנת’ להתפצל, להפוך את עצמו מתא אחד לכדי תאים רבים, וזאת כדי להפוך לגוף גדול. כל גוף גדול ביקום מורכב מתאים קטנים רבים מאוד שנוצרו בעקבות פיצול של תא אחד. כך גם גוף האדם.
לאחר כ-30 שעות שעברו מאז ההפריה, 30 שעות מרגע ההתמזגות בין תוכן תא הביצית לבין תוכן תא הזרע, נוצרת ההתפצלות הראשונה של הזיגוטה לכדי שני תאים זהים, העתקי זיגוטה. כ-10 שעות לאחר מכן, כלומר כ-40 שעות מרגע ההפריה, נוצרת התפצלות נוספת. עתה תא הזיגוטה התפצל לכדי 4 תאים. כל אחד משני התאים הקודמים התפצל, ועתה ישנם 4 תאי זיגוטה זהים, סך הכול. כל תא משוכפל נקרא ‘בלסטומר‘.
הבלסטומרים, העתקי תא זיגוטה, ממשיכים להשתכפל עוד ועוד. הם עושים זאת מתחת למעטפת קרומית שנקראת ‘ממברנה’. מעטפת זו מגנה עליהם מפני הסביבה החיצונית וכל אשר מתרחש בה.
מהי ממברנה?
ממברנה היא קרום התא. מעטפת שעוטפת כל תא ותא בגופנו. המעטפת של תא הזיגוטה – כלומר, הממברנה של הזיגוטה – עתה מכילה בלסטומרים – העתקי זיגוטה משוכפלים. הממברנה היא קרום שמגן על כל הבלסטומרים תחת עטיפה אחידה אחת.
גודלה של מעטפת קרום התא הזה, הממברנה, הינו מוגבל. מעטפת של תא יכולה להימתח עד נקודה מסויימת בלבד. ולכן, כל התפצלות של הבלסטומרים לכדי בלסטומרים נוספים, בעצם הופכת כל בלסטומר לקטן יותר. כל תאי הבלסטומר מתפצלים יחדיו, ויחדיו הם הופכים לתאים קטנים יותר. תא הזיגוטה המקורי כבר איננו – הוא קיים כהתפצלויות קטנות יותר – וקטנות יותר – וקטנות יותר. וכל תאי הבלסטומר המשוכפלים מהווים יחד קבוצת תאים אחת, תחת מעטפת קרומית – ממברנה – אחת.
לאחר כ-3 ימים של התפתחות עוברית זו, התפצלות זו של תאי הבלסטומר, נגמר לבלסטומרים המקום בתוך ממברנת התא. עתה, כל תא בלסטומר נוגע אחד בחברו – הם צמודים. הממברנה והבלסטומרים הקטנים שבתוכה נראים כעת כמו כדור שמן שמורכב מהרבה כדורים קטנים. מספר תאי הבלסטומר בשלב זה הוא 12 עד 16 תאים. לשלב התפתחותי זה קוראים בני האדם בשם: ‘מורולה’.
מהי מורולה (Morule)?
מורולה היא שלב החיים השני בחייו של העובר. שלב חיים זה ‘מתחיל’ כאשר תאי הבלסטומר מתחילים לשנות את התנהגותם, ולכן במקום ‘קבוצת תאי בלסטומר’ הענקנו להם שם חדש: ‘מורולה’. תפקיד תא זיגוטה הוא הרי ליצור את כל הגוף של האדם בסופו של דבר. ולכן קבוצת תאי הבלסטומר, העתקי תא זיגוטה, משנה את התכונות של כל תא ותא בתוכה. כל תא בלסטומר מקבל תכונות חדשות, בהתאם לתפקידו החדש.
במקום להמשיך ולהשתכפל לעוד ועוד תאים כלליים, העתקי זיגוטה, קבוצת התאים מתחילה לשכפל עצמה לכדי תאים עם מטרה ייעודית.
‘הפיקוד העליון’ שממוקם במוח האדם שולח אותות לתאי הבלסטומר עם ‘הודעה’: עליכם להשתנות! זה קורה ביום השלישי או הרביעי לאחר ההפריה.
ביום 3 או 4 לאחר ההפריה, לאחר היתוך תא זרע עם תא ביצית, קבוצת תאי הבלסטומר משנה את המטרה של כל תא בקבוצה. מרגע זה, כל תא מקבל על עצמו תפקיד ייחודי. עד כה, כל תא בלסטומר היה שכפול מדויק של תא הזיגוטה. כלומר, העתק מדויק של תא כללי. תא גנרי. ובעצם – תא גזע.
מהו תא גזע?
תאי גזע הם תאים כלליים בגוף – תאים גנריים. תאים גנריים יכולים להיות ‘כל מה שהם רוצים’ בעתיד. כלומר, זיגוטה (או בלסטומר – שהוא העתק זיגוטה) היא תא גזע גנרי שיכול ליצור כל סוג של תא אחר בגוף. תא זיגוטה הוא-הוא תא הגזע הכללי הראשון בגוף האדם. כל התאים בגוף מתפתחים מתא זיגוטה. בלסטומרים, שהם תאי זיגוטה קטנים, הם כמובן גם תאי גזע.
תאים שיכולים להפוך (כלומר, להתחלק) לכל סוג של תא בגוף נקראים בעגה המקצועית: ‘תאים טוטיפוטנטים‘. תאי גזע הם כמובן תאים טוטיפוטנטים.
אילו סוגי תאים יש בקבוצת התאים ‘מורולה’?
כאמור, כעבור כ-3 ימים מרגע ההפריה, כאשר קבוצת תאי הבלסטומר מגיעה למספר המקסימלי האפשרי תחת ממברנת קרום התא, מתחילים לקרוא לקבוצת תאי הבלסטומר בשם ‘מורולה’. קבוצת התאים מורולה ממשיכה להשתכפל עוד ועוד, אך משלב זה ההתחלקויות לא מתבצעות רק לעוד ועוד תאי גזע גנריים – כלליים – אלא גם לתאי גזע מערכתיים. עם תפקיד מוגדר. הם מקבלים ‘תכנות’ חדש, הוראות מדויקות, והופכים לתאים עם מטרה. תאים שתפקידם העתידי הוא להיות תאי שיליה, למשל, מקבלים עתה את תפקידם החדש, משנים את תכונותיהם הפנימיות ומפתחים תכונות התנהגותיות של תאי שיליה. תאים אלו מיועדים להרכיב את השיליה השלמה והגדולה שתגן על העובר ברחם.
בתוך קבוצת התאים ‘מורולה’, למשל, יש תאים טוטיפוטנטים, הם תאי גזע גנריים שממשיכים להשתכפל וליצור את כל תאי הגוף ממש עוד מעט, ויש ‘תאים יוניפוטנטים‘ – שמטרתם ברורה – והם נוצרו ‘ממש לפני רגע’ מתוך תאים טוטיפוטנטים (תאי הגזע הגנריים – תאי הבלסטומר – העתקי הזיגוטה, כאמור). תאי השיליה, למשל, הם תאים יוניפוטנטים. יש להם מטרה – להרכיב, כל התאים יחד, שיליה. הם לא יכולים לחזור ולהיות תא גזע כללי. הם יכולים להשתכפל הלאה רק לתא שיליה.
נמשיל זאת כך: תא ‘אמא’ יכול ליצור הרבה תאי ‘ילד’, אך תא ‘ילד’ לא יכול ליצור תא ‘אמא’.
תאי הגזע הגנריים יוצרים עוד ועוד תאים עם תפקיד – תאים יוניפוטנטים. תאים טוטיפוטנטים יוצרים עוד ועוד תאים יוניפוטנטים. תאי הגזע הגנריים הללו לא יוצרים רק תאים יוניפוטנטים, אלא ממשיכים ליצור עוד העתקים שלהם עצמם – עוד תאי גזע גנריים – אך פשוט במידה מאוד מועטה. רק ‘כפי הצורך העתידי הנראה’. כלומר, תאי הגזע הגנריים לא נעלמים כליל כאשר הם הופכים לקבוצת התאים ‘מורולה’, הם פשוט מתמעטים. אמנם רוב תאי הגזע מקבלים על עצמם תפקיד ייעודי – תא עור / תא מערכת החיסון וכדומה – ומיעוטם נותר תאי גזע גנריים. וכך, תאי הגזע ממשיכים להיות חלק מגופנו גם בבגרותנו.
בשלב הבא, קבוצת התאים ‘מורולה’ נעה מהחצוצרה אל עבר הרחם כדי להשתרש בדופן הרחם. מעטפת התא מתבקעת כדי לאפשר לתוכן התא להשתרש ברחם. מעתה, לקבוצת התאים שהשתרשה ברחם קוראים: ‘בלסטוציסט‘. בלסטוציסט הוא השלב השלישי בחייו של העובר.
מה מכיל כל תא זיגוטה?
תא זיגוטה מכיל בתוכו את כל המידע הגנטי של האם, ואת כל המידע הגנטי של האב, שהרי הוא עצמו עשוי מן המידע הגנטי של האם ושל האב – מחוברים יחדיו בגוף אחד.
בתא ביצית ישנם 23 כרומוזומים המכילים את המידע הגנטי (DNA) של האישה. בתא הזרע ישנם 23 כרומוזומים המכילים את המידע הגנטי של הגבר. תאי הרביה, הביצית והזרע, הם התאים היחידים בגוף שיש להם עותקים לא כפולים של הכרומוזומים. כלומר, הם תאים שמכילים רק חצי מהכרוזומים שמכיל תא רגיל בגוף האדם. הם נקראים ‘תאים חצויים’ – תאים ‘הפלואידים’. תאים רגילים המכילים 46 כרומוזומים נקראים תאים ‘דיפלואידים’ – תאים שמכילים בתוכם 2 עותקים מכל כרומוזום.
לכל תא בגוף, פרט לתאי הרביה כאמור, יש עותק כפול מכל כרומוזום. כלומר, בכל תא אחר בגוף האישה או בגוף הגבר ישנם 46 כרומוזומים. תא רביה (תא מין) מכיל רק עותק אחד מכל כרומוזום, כיוון שהוא עתיד להתחבר עם עוד תא רביה – שגם לו רק עותק אחד מכל כרומוזום. מטרתם היא להרכיב יחד תא ‘רגיל’ שאינו תא מין כמותם.
תא ביצית ותא זרע מתלכדים לכדי תא אחד – זיגוטה – בתהליך של היתוך מורכב. 23 הכרומוזומים של האישה מתווספים ל-23 הכרומוזומים של הגבר תחת מעטפת אחת, ויחד הם מהווים 46 כרומוזומים בתוך התא החדש. בזיגוטה, אם כן, יש 46 כרומוזומים (באופן נורמלי). ואכן, 46 כרומוזומים יש לאדם הממוצע.
את המידע הגנטי הקיים ב-46 הכרומוזומים שלו תא הזיגוטה מעביר, כמובן, לשאר התאים המשוכפלים אשר הוא יוצר בזמן התפצלותו – לתאי הבלסטומר. כלומר, כל תא שהזיגוטה יוצר מתוך עצמו, כל תא בלסטומר, מכיל את כל המידע הגנטי שהכיל תא הזיגוטה. כל פיצול יוצר תאים נוספים, וכל תא בלסטומר נוסף הוא העתק מדויק של תא זיגוטה המקורי.
בריאות והצלחה.
😉
מיכל הררי,
מנהלת פורטל ‘ללדת באהבה’.