כיצד מתח משפיע על פוריות

תחשבו על עצמכן כשאתן במתח, עוברות משבר וחשות חרדה. מה קורה לכן? הנשימה הופכת שטחית? הגוף מכווץ? לאחר זמן מתחיל כאב ראש? כאב בכתפיים ובצוואר? הבטן מכווצת?

אולי כואבת לכן הבטן? במקרים של מצח קיצוני יתכן ורועדות לכן הידיים. איבדתן תיאבון או "עברתן לגור במקרר"? אתן עצבניות/עוינות, קצרות רוח בטירוף? הפסקתן "לחשוב בהגיון"? הווסת איחרה?

כל אחת מהתופעות הללו היא תוצאה של מתח – סימפטומים שהגוף שלנו מראה כאשר הוא מאותת על מצב של מתח וחרדה. המתח משפיע רבות על ההתנהגות ועל הגוף שלנו.

העניין הוא, שככל שאנו נמצאות זמן ארוך יותר במצב מתח, כך התופעות הולכות ומחריפות וגופנו מתפקד פחות ופחות באופן יעיל ויותר ויותר מכוון השרדות. איך זה קשור לפוריות שלנו?

לחץ קיצוני מוביל לעומס רגשי המשפיע באופן ישיר על מערכת העצבים ופוגע במתן הפקודות המאזנות את המערכת ההורמונאלית.

עומס זה מוביל לתופעות לא שגרתיות רבות סביב ימי הביוץ, ובכלל זה לאי סדירות בהופעת הווסת.

מחקרים רבים בעבר כבר הצביעו על הקשר בין תנאי דחק חיצוניים ושיבושים במחזור. שינויים בתנאי החיים, מצוקות כלכליות, החלפת מקום עבודה ואפילו קידום בעבודה, תקופת בחינות, מבצע צבאי כדוגמת "עמוד ענן" – כל אלה עלולים להשפיע על סדירות המחזור החודשי.
אין ספק שמבצעים צבאיים ומלחמות מייצרים כמה מהמשברים הקשים ביותר שעלינו להתמודד מולם. הקשר בין תקופות ארוכות של מלחמה וחוסר תפקוד הורמונאלי ידוע מזה זמן רב. אבל מחקר שפורסם בשנת 2007 ב- Obstetrics & Gynecolog הוכיח שגם לתקופת לחימה קצרה יש השפעה על המחזור החודשי.

המחקר בדק את השפעתה של תקופת לחימה קצרה על המחזור החודשי של 769 נשים בגיל הפוריות. נשים אלה היו תחת הפגזות במשך 16 יום, באמצע שנות התשעים.

החוקרים עקבו במשך ששת החודשים שלאחר המלחמה את השינויים במחזור החודשי של שלוש קבוצות נשים:

• הקבוצה הראשונה: נשים שהיו בקו האש במשך כל 16 ימי הלחימה
• הקבוצה השנייה: נשים שפונו לאחר יומיים לאזור בטוח
• הקבוצה השלישית: קבוצת ביקורת של נשים שלא נחשפו כלל למלחמה

החוקרים גילו כי יותר מ-35% מהנשים בקבוצה שחוותה את כל המלחמה ו-10.5% מהקבוצה שפונתה לאחר יומיים סבלו משיבושים במחזור החודשי בשלושת החודשים הראשונים שלאחר המלחמה. בקבוצת הביקורת, רק 2.6% סבלו משיבושים כאלה.

שישה חודשים לאחר המלחמה, אצל רוב הנשים חזר המחזור החודשי להתנהלותו הרגילה, למעט 18.6% מהנשים שבקבוצה הראשונה, שאצלן נמשכו השיבושים גם לאחר אותם ששת החודשים.

מסקנת החוקרים הייתה, שחשיפה לתנאי לחץ קיצוניים עלולה לשבש את המחזור החודשי אצל כשליש מהנשים

וכי משך החשיפה למלחמה משפיע על משך השיבוש (מחזור אחד, שניים או יותר אחרי תום המלחמה). מסקנה נוספת היתה שאצל רוב הנשים, חזר המחזור לשגרה סדירה ללא כל התערבות רפואית.

בהתבסס על מחקר זה ועקב העובדה שאנו חיים בישראל מרובת הבעיות הביטחוניות אשר גורמות להיווצרות מתח, סביר להניח שמספר לא מבוטל של נשים בגיל הפוריות בישראל חוות שיבושים במחזור החודשי שלהן, ונשים המנסות להרות אולי לא יחוו ביוץ ו/או לא יקבלו ווסת בזמן. לכן, לדעתי עליכן להיות זהירות בציפיות שאתן מפתחות אם הווסת תתאחר, בייחוד אם אתן מנסות להרות על בסיס מחזור טבעי. אל תתייאשו אם לא יהיה ביוץ משום שיתכן וזהו מצב זמני שיתוקן עם הזמן.

אל תכנסו ללחץ נוסף, עשו מה שנדרש והתאזרו בסבלנות. אל תתנו למתח "להרוג אתכן" ובכך לעכב אתכן מהגשמת חלום ההיריון והאמהות, או לערער את הביטחון שלכן ביכולתכן להכנס להריון.

כדי להחזיר את עצמכן ואת גופכן לאיזון במהירות, בחודשים הקרובים, אני ממליצה על:

• צמצום משמעותי של העומס על מערכת העצבים. למשל, התרחקו מגורמי לחץ, השתדלו לא להכנס
  למריבות / ויכוחים, הימנעו מצפייה בסרטים מפחידים / חדשות.
• עשו פעילות גופנית מתונה כדי לחזק את הגוף ולסייע לו לחזור לאיזון – הליכות, מדיטציה, ריקוד בטן,
  פילאטיס וכו'
• פנקו עצמכן בטיפולים שגם יעזרו לפתוח חסימות ולהחזיר את הגוף לאיזון – דיקור, שיאצו, מסאז' (רק
  הקפידו לעשות זאת אצל מטפלים מיומנים ורצוי כאלו המתמחים בפוריות)
• הגדילו את זמני המנוחה והשינה.
• צמצמו צריכת קפאין ועישון
• איכלו מזונות קלים לעיכול, רצוי אורגניים

אם אתן מתקשות לשלוט ברמת המתח ולבצע את השינויים שהוצעו לעיל לבד, מומלץ כי תפנו לאיש מקצוע שייתן לכן את הלווי המעשי, התמיכה הרגשית והכלים שיאפשרו לכן להחזיר את תפקודי הגוף לאיזון, להוריד משמעותית או להעלים לחלוטין מתח ולהגדיל סיכוייכן להיכנס להריון במהרה.

איתכן לאורך כל הדרך – עד להצלחה ולהריון תקין.

נערך על ידי צוות ללדת באהבה,
נכתב במקור על ידי רינה שינברג – פסיכולוגית