מהו ביוץ ומתי הוא מתרחש? 5 סימנים ברורים לזיהוי ביוץ.

כל המידע שאת צריכה לדעת על תהליך הביוץ במטרה להיכנס להריון או במטרה להימנע מהריון באמצעות חישוב ביוץ. לאחר פירוט סימני הביוץ נסביר על תהליך הביוץ. חשוב שתקראי גם מידע זה, כיוון שלאחר שתביני את מהותו של הביוץ – תוכלי לזהות סימני ביוץ בקלות רבה יותר.

תוכלי לחשב את טווח ימי הפוריות שלך גם באמצעות מחשבון ביוץ >

מה בכתבה?

1. זיהוי ביוץ באמצעות בחינת ריר צווארי (הפרשות מהנרתיק)
2. זיהוי תאריך ביוץ לפי חום השחר
3. על כאבי בטן תחתונה (הדומים לכאבי מחזור)
4. שינוי במיקום צוואר הרחם המעיד על ביוץ
5. זיהוי ביוץ באמצעות ערכת ביוץ
6. הסבר מקיף – מהו ביוץ? כולל איור חמוד עם הסברים ברורים
7. כמה זמן פורה יש לנו בסך הכול בכל חודש?
8. מתי בדיוק את מבייצת?
9. מתי צריך לקיים יחסים כדי להיכנס להריון?
10. על המחזור החודשי של האישה
11. ועל ביוץ מאוחר 

1. בחינת ריר צווארי – זו הדרך המופלאה והפשוטה ביותר לזיהוי ביוץ.

מה זה ריר צווארי? אלו ההפרשות הנרתיקיות שיש אצל כל אישה באופן חודשי. ההפרשות היוצאות מהנרתיק הן בעצם ריר שמופרש מצוואר הרחם. והריר שמופרש מצוואר הרחם, מרקמו משתנה במהלך החודש. אם עוקבים אחר תצורתו של הריר, של ההפרשה, ניתן לראות בבירור את השינויים ש'עוברים עליו'.

לאורך כל החודש אנו מבחינות, חזותית, בשינויים במרקם ובמאפייני ההפרשה שלנו. על מנת שתוכלי לחוש באמת בהבדלים בצמיגיות של ההפרשות, עלייך למשש אותן בין שתי אצבעותייך.

אם תעקבי אחר הפרשותייך, את תשימי לב לשלושה שלבים ש'עוברים' על הריר הצווארי שלך:

• כשאת קרובה לביוץ – ההפרשה נמתחת וגם רטובה. ההפרשה שלך תהפוך מרקמה 'קרמית' רגילה למשהו שדומה למרקמו של חלבון של ביצה חיה. ריר הנמתח בין האצבעות, רטוב ונקי. בשלב זה ההפרשה נראית כך בגלל רמת האסטרוגן שעלתה בגוף. כאשר הגוף מתכונן לשחרור הביצית מהשחלה הוא מייצר הרבה יחידות הורמון אסטרוגן. כדי שיוכל הזרע לעבור בסביבה של הרחם ביתר קלות ולשרוד את מסעו אל הביצית, הגוף הופך את הסביבה הרחמית לפחות צמיגית באמצעות אסטרוגן. ולכן, גם ההפרשות שלך פחות צמיגיות – בהתאם. עלייך להתחיל לקיים יחסי מין כשההפרשה הוגינאלית שלך נראית כך, ולהמשיך כל עוד ההפרשה היא כזו.
• ביום ביוץ – ההפרשה נמתחת ורטובה במיוחד. ריר וגינאלי של מועד הביוץ, היום המדויק בו את מבייצת, נראה 'הכי דומה' לחלבון של ביצה, מכל הימים בהם הוא היה דומה מאוד לחלבון של ביצה. מבין כל הימים הפוריים, יום הביוץ הוא המועד הפורה ביותר. ההפרשה 'עשירה' ונמתחת ביותר, ואם תגעי בה באמצעות אצבעותייך תבחיני כי היא ממש נמתחת בין אצבעותייך.
• מיד לאחר יום הביוץ – ההפרשה הופכת לצמיגית. ממש כמו גומי שמתחיל להתייבש. העניין מתרחש 'בבת אחת'. ההפרשה הוגינאלית שלך תיעשה יבשה יותר, כבר לא רטובה ועשירה כמו ביום הביוץ. היא לא תימתח בקלות בין אצבעותייך אלא תידבק לאצבע אחת ותתנתק מהשניה. ההפרשה לא תהיה שקופה אלא תיראה 'חלבית' יותר, לבנבנה.
  הפרשה זו נועדה להשמיד את הזרעים האומללים שלא הצליחו להגיע אל הביצית 'בזמן'. הגוף לא מעוניין לאפשר את המשך מעברם של זרעים אלו בגופך היות ואין להם עוד כל תוחלת – לא ממתינה להם ביצית בחצוצרה, וגם לא מתוכננת להשתחרר ביצית בימים הקרובים – אלא רק בעוד 28 ימים.

2. חום השחר

דרך פשוטה נוספת לזהות ביוץ היא לעקוב אחר המחזור החודשי שלך ולמדוד את חום הגוף שלך בימים שבהם את אמורה, לפי חישובייך, לבייץ. כיוון שיום הביוץ הינו מועד משוער, והוא בממוצע מתרחש כ-14 יום מיום קבלת הוסת (יום קבלת הוסת הוא יום מס' 1), את צריכה למדוד חום במיוחד בימים 12 עד 16 של המחזור החודשי שלך, אך רצוי לפני – וגם אחרי – כדי שתהיה לך אינדיקציה טובה לשאר המדידות (יותר מדידות = סטטיסטיקה טובה יותר), וגם כדי שלא תפספסי בטעות את יום הביוץ בגלל טעות בחישובים, או בגלל תהליך של מחזור לא סדיר שקיים אצלך בלא ידיעתך. ולכן, נשים אשר מודדות את חום השחר במטרה להיכנס להריון, עושות זאת בכל יום ויום, כדי לקבל הבנה טובה של החום הבסיסי של גופן, לקבל ראייה רחבה של התבניתיות בה פועל גופן, שכן כל גוף פועל בצורה שונה לחלוטין.

המדידה צריכה להתבצע בבוקר מיד כשאת מתעוררת, לפני שאת קמה מהמיטה, לפני שאת אוכלת או שותה, או קמה לשירותים (כך 'חום השחר' קיבל את שמו). זוהי מדידה של חום הגוף הבסיסי שלך לפני שאת מייצרת אנרגיה (מתנועה) וגם לפני שאת מקבלת אנרגיה (ממזון). כאשר מתרחש ביוץ, החום הבסיסי של הגוף עולה בכ-0.2 מעלות צלזיוס.

לצורך מדידת חום השחר רכשי מד-חום-השחר היכנשהו – רבים מציעים זאת למכירה, יתכן ובפארם הקרוב אלייך. מדחום השחר הוא מדחום מדויק מאוד המציג שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית.

שימי לב! טמפרטורת הגוף שלך מושפעת ממצבים בריאותיים ושינה מועטה: אם את חולה או אם את ישנה פחות מ- 4 שעות בלילה טמפרטורת הגוף שלך תשתנה ללא קשר לביוץ.

איך מתבצעת המדידה של חום השחר?

כאשר ביצית משתחררת מן הזקיק שלה בשחלה, הזקיק שנותר מאחור הופך ל'גופיף צהוב' (שהוא שמו המוזר של זקיק הביצית לשעבר), והוא משחרר הורמון פרוגסטרון במטרה לייצב את רירית הרחם – כלומר, במטרה לייצר הפרשות שמתאימות לחיזוק תהליך ההשתרשות ברחם. אחד הסימנים להפרשת הפרוגסטרון הוא עליה בחום הגוף הבסיסי של כ 0.2 מעלות צלזיוס – העלייה הזו בחום הגוף שלך היא בדיוק מה שאת מחפשת במדידת חום השחר.

אם את מבייצת, את תראי עלייה של 0.2 צלזיוס בחום גופך, זאת בהשוואה למדידות הקודמות. כיוון שהפרוגסטרון מופרש רק לאחר שחרור הביצית, חום הגוף הבסיסי עולה ב0.2 צלזיוס מיד לאחר הביוץ. מיד לאחר שהשתחררה ביצית בשלה מן הזקיק שלה – חום הגוף מתחיל לעלות, וכדי להיכנס להריון יש לקיים יחסי מין מיד עם גילוי הדבר.

אם קיים אצלכם קושי בכניסה להריון, חשוב למדוד את חום השחר.

וזאת כדי לוודא שאת אכן מבייצת, וכי אין בעיות שונות (כמו למשל חוסר בפרוגסטרון) אשר מונעות מהגוף שלך התרחשות ביוץ. אמנם לא תוכלי לחזות במדויק את מועד הביוץ, אולם –

מעקב של מספר חודשים אחר חום השחר שלך יראה לך תבנית בסיסית כלשהי בה פועל גופך, וכך תוכלי לקבל מושג כלשהו אודות מועד הביוץ שלך.

אם הטמפרטורה נשארת גבוהה, ולפחות במשך 18 יום לאחר יום הביוץ – את כנראה בהריון, ויודעת זאת מבלי להזדקק לבדיקת הריון (אם אין לך מחלה מעלת חום, כמובן). ברגע שהטמפרטורה יורדת – זה סימן שאת תקבלי את דימום הוסת שלך באותו יום או למחרת.

3. סימן נוסף לזיהוי ביוץ – כאבי בטן תחתונה

כ- 20% מהנשים מרגישות כאב בבטן, קליל או חד, כאשר הביצית מתנתקת מהזקיק בשחלה. הכאב הזה יכול להימשך בין דקות ספורות לבין כשעה, ויכול להתלוות לכך גם כאב בגב התחתון. גם כיום, רופאים עדיין אינם בטוחים אם כאב זה מופיע מיד לפני ביוץ או תוך כדי ביוץ – כלומר, מה גרם לכאב? הימתחותו של הזקיק ותנועתו בזמן שהוא מנסה 'לשחרר' את הביצית ולנתקה ממנו? אולי ההינתקות עצמה של הביצית מן הזקיק היא זו שגורמת לכאב חד? מקובל היום לחשוב כי הכאב מופיע לפני הביוץ, בזמן שהקפסולה של הזקיק נמתחת.

בכל מקרה, זהו תסמין ברור שיתכן ואת תחושי בו – ויתכן שלא. ולכן מעט בעייתי להסתמך על כאב זה כמדד ל'מתי לקיים יחסים במטרה להיכנס להריון'. אם הכאב נגרם לאחר הביוץ – אז פספסנו.

בנוסף, גם אם הכאב נגרם מיד לפני ביוץ או תוך כדי ביוץ, לזרע יש יכולת לשרוד בגופך מספר ימים, וחבל לא לנצל תכונה זו לקיום יחסים עוד לפני הביוץ, על מנת שהזרע יחכה לביצית בחצוצרה.

4. שינוי במיקום צוואר הרחם

שינוי נוסף המתרחש בגוף האישה כשמועד הביוץ מתקרב, הוא שינוי במיקום צוואר הרחם.

איך בודקים את מיקום צוואר הרחם?

יש לבדוק את מיקום צוואר הרחם באותה השעה בכל יום כדי לקבל אינדיקציה טובה וברורה להתנהגותו של צוואר הרחם שלך (כל גוף פועל באופן שונה מעט).

בכדי לבדוק את מיקום צוואר הרחם שלך שטפי את ידייך (למניעת זיהומים נרתיקיים). התנוחה הנוחה לעשות זאת היא בישיבה שפופה. בעדינות הכניסי אצבע (או שתיים) לנרתיק והניעי אותה בעדינות, בחיפוש אחר דבר מה שמרגיש כמו קצה של אף, או כמו קצותן של שפתיים. זה צוואר הרחם שלך. במהלך השלב הראשון של המחזור החודשי, כלומר לפני ביוץ, את תרגישי צוואר רחם נוקשה ויבש. זה מזכיר נגיעה באף שלך, ומיקומו יהיה נגיש בקלות יחסית, נמוך יותר בנרתיק. את תרגישי את הכניסה לנרתיק סגורה יותר.
כשהביוץ מתקרב צוואר הרחם נהיה רך יותר ורטוב יותר. הכניסה לצוואר הרחם מתחילה להיפתח והמיקום שלו זז למקום עמוק יותר בנרתיק – לכן קשה יותר להגיע אליו.
כשצוואר הרחם מגיע למיקום הגבוה ביותר שלו, עמוק עמוק בנרתיק, הכניסה אליו מרגישה פתוחה, והתחושה שלו במגע בו היא רכה, כמו של השפתיים שלך, ולא קשיחה כמו האף שלך. הוא מרגיש רטוב ולא יבש. רטוב וגבוה = מסמן ימים של ביוץ: ימים פוריים לקראת ביוץ או את מועד הביוץ עצמו. מיד לאחר סיום תהליך הביוץ ללא תוצאת הפריה, צוואר הרחם מתקשח ומתייבש. המיקום עובר למקום נמוך יותר, והכניסה אליו נסגרת. אין מעבר לתאי זרע, כיוון שאין ביצית שממתינה בחצוצרה. הגוף לא מעוניין בכל מיני 'מטיילים' ללא מעש. 😉

5. עזר נוסף למדידת מועד הביוץ – ערכת ביוץ

אם אינך חשה נעים לנתח ריר צווארי בין אצבעותייך או להחדיר אצבעות לנרתיק שלך, אל דאגה – יש פתרון עבורך. בבתי המרקחת תוכלי לרכוש ערכת ביוץ ביתית שמודדת עליית הורמון LH בגוף. זו בדיקת ביוץ מבוססת בדיקת שתן. ערכי הורמון LH עולים כשגופך מוכן לשחרור הביצית מהזקיק בשחלה. מה טוב בערכה כזו? היא מנבאת ביוץ עוד לפני שחרור הביצית, ולמעשה בין 12 ל- 36 שעות לפני הביוץ, אם את עורכת את הבדיקה פעם ביום. בדיקה יומית מומלצת במידה ואת לא יודעת אם את בתחילת העליה של ההורמון, בשיא או בסיומה.

בדיקת ביוץ ביתית מאפשרת לך לגלות מספיק מוקדם שאת עומדת לבייץ, וכך תוכלי לקיים יחסי מין עוד לפני הביוץ, ותאפשרי לזרע להמתין לביצית. כך תוכלי לתכנן את מהלכייך.

• אצל רוב הנשים ערכי ה- LH עולים בבוקר, ולכן לוקח קצת זמן עד שזה ניכר בשתן. לכן, ערכי את הבדיקה בשתן הראשון של הבוקר.
• ערכי את הבדיקה באותה שעה בכל יום.
• את יכולה לערוך שתי בדיקות בכל יום, אחת בשעות הבוקר ואחת בשעות אחה"צ / ערב כדי להגביר את הסיכויים שלא לפספס את העליה בהורמון ה- LH.
• יש נשים שה- LH גבוה אצלן באופן עקבי (כמו במקרים של שחלות פוליציסטיות, או עקב נטילת תרופות מסויימות הגורמות לכך). לכן, ערכות המבוססות על ערכי LH הן לא תמיד מדוייקות.
• חשוב: לאחר שהתוצאה חיובית, היא מיד הופכת להיות שלילית (שלא כמו בדיקת הריון). כלומר, אם את עורכת בדיקה והתוצאה חיובית – סביר שמחר היא תהיה שלילית, וזה לא אומר שלא בייצת! אלא שהביוץ הסתיים.

ערכות ביוץ המבוססות על בדיקת רוק:

ערכות אלו מתבססות על עלייה בריכוז המלחים ברוק כתוצאה מעלייה ברמת האסטרוגן. כשמביטים מבעד למיקרוסקופ בדגימת רוק יבשה, נמצא כי היא מסתדרת בדוגמא "קריסטלית" בגלל העלייה באסטרוגן לפני הביוץ. נשים רבות מעדיפות ערכת בדיקה זו על פני בדיקת השתן כיוון שהיא רב-פעמית, וכיוון שמדובר בדגימת רוק פשוטה ולא בבדיקת שתן מסורבלת. רמת הדיוק של בדיקת רוק לזיהוי ביוץ הינה 98%.

---

ועכשיו, כשאת מודעת לסימני ביוץ שונים שיכולים לעזור לך בזיהוי מועד הביוץ, בואי נעבור להסברים:

מהו ביוץ?

'ביוץ' הוא שמו של תהליך בגוף האישה אשר מתרחש בערך באמצע התהליך הגדול יותר של המחזור החודשי. מחזור חודשי ממוצע אורך כ-28 יום, אך מחזור של אישה יכול להגיע גם ל-30 ואף ל-40 ימים. כאשר המחזור החודשי של האישה אורכו בין 35 לבין 40 ימים, קוראים לו 'מחזור לא סדיר', או: 'אוליגומנוריאה'.

איור הסבר: תהליך המחזור החודשי, מועד הווסת, תאריך ביוץ, יום דימום השתרשות העובר ברחם

בתהליך הביוץ השחלה 'משחררת' ביצית לכיוון החצוצרה. השחלה היא איבר אשר בתוכו גדלים זקיקים, כמו שערות זעירות, ובקצה כל זקיק גדלה לה בנחת ביצית. זקיקים הם 'הבית' של הביצית. כל זקיק מגדל ביצית במהלך כ-3 חודשים. מהרגע בו נוצרה ביצית בקצה הזקיק, ועד לרגע בו הביצית הזו בריאה, חזקה, גדולה, בשלה ומוכנה להשתחרר מן הזקיק – עוברים שלושה חודשים. במהלך 3 החודשים הללו הביצית גדלה בזקיק כפי שגדל עובר בתוך הרחם: הביצית ניזונה מן הזקיק שאליו היא מחוברת, ומקבלת את החומרים התזונתיים שמעביר לה הזקיק. אם הזקיק אינו בריא – גם הביצית לא תהיה בריאה.

ביצית חולה היא לא ביצית חזקה, ולכן, קיימות 2 אפשרויות עיקריות עבורה:

1. 'הפיקוד העליון' בגוף מבצע החלטה נבונה, ומחליט שלא לשחרר את הביצית הזו לטובת הריון.
2. 'הפיקוד העליון' 'מפשל', משחרר את הביצית למרות שהיא לא חזקה מספיק כדי להחזיק הריון.
   ובמקרה זה, ישנן כמה אפשרויות עיקריות:
   1. הביצית הלא פוריה תצליח לשרוד, ויחד עם זרע פורה היא תייצר עובר חולה באופן זה או אחר.
   2. הביצית הלא פוריה תצליח לשרוד, ויחד עם זרע פורה היא תייצר עובר בריא לחלוטין.
   3. הביצית הלא פוריה תצליח לשרוד, ויחד עם זרע לא פורה היא תייצר עובר חולה באופן זה או אחר.
   4. הביצית הלא פוריה תצליח לשרוד, ויחד עם זרע לא פורה היא תייצר עובר בריא.
   5. הביצית הלא פוריה לא תצליח לשרוד את ההפריה עצמה, ותיווצר הפלה טבעית.

האפשרויות הללו קיימות גם עבור ביציות חזקות, אך מסיבות אחרות – שתלויות בזרע הגבר, למשל, או בתנאים סביבתיים ירודים בתוך איברי הרבייה של האישה (השחלה, החצוצרה והרחם). התנאים הסביבתיים של הביצית בתוך גוף האישה הם חשובים מאוד להמשך חיי העובר, ולבריאותו של כל תא ותא בגופו.

איך מייצרים עבור הביצית תנאים סביבתיים אידיאליים? קראי על שיפור פוריות האישה והגבר תוך 3 חודשים >

הביצית שהשתחררה מן הזקיק נעה מן השחלה אל החצוצרה, ושם היא ממתינה לזרע כדי שיפרה אותה. ומה עכשיו?

1. אם לא הגיע זרע > אז לא התרחשה הפריה וקיבלנו מחזור חודשי.
2. אם הגיע זרע > אז הביצית מתאחדת עם תא הזרע. שני תאי המין מתלכדים יחד לכדי תא אחד בתהליך שנקרא הפריה. אם תהליך ההפריה הצליח, וההיתוך בין שני התאים הושלם והם הפכו לתא אחד, נוצר תא חדש לגמרי שקוראים לו 'זיגוטה'. זיגוטה הוא השלב חייו הראשוני ביותר בחייו של העובר שלך. העובר הוא, ברגע זה, רק תא אחד, שמכיל את כל המידע הגנטי שלך, ואת כל המידע הגנטי של הגבר בר המזל.

כמה נקודות חשובות, בתהליך ביוץ ממוצע:

• בכל 28 יום לערך משתחררת לה ביצית אחת (שתי ביציות במקרים נדירים) מן הזקיק שלה בשחלה.
• כל זקיק 'מגדל' ביצית. הביצית הפוריה ביותר לאותו החודש משתחררת אל עבר החצוצרה.
• הביצית האחת הזו פוריה למשך 24 השעות הבאות בלבד – רק בשעות אלו תיתכן הפריה בין תא זרע לביצית. אבל בזכות כושר ההישרדות של תאי הזרע (1), חלון ההזדמנויות הזה לא נותר בתחום הצפוף של 24 השעות, אלא מתרחב לכדי 5 עד 6 ימים פוריים בחודש (!).
• מועד הביוץ הוא אמנם חמקמק, וניתן לזיהוי מדויק רק בדיעבד. אבל – גופנו שולח סימני ביוץ ברורים מאוד, וניתן לזהות כאשר מתרחש אצלך תהליך ביוץ. באמצעות סימנים אלו את יכולה לזהות בקלות מתי את מבייצת. סימני ביוץ אלו מפורטים בכתבה זו.

(1) תא הזרע הוא תא מאוד חזק, במיוחד אם הוא נושא מידע גנטי של נקבה (תאי הזרע שמכילים כרומוזום X – תאי זרע של נקבה – נוטים לשרוד זמן רב יותר). בתנאים סביבתיים אידיאליים בגוף האישה, תא זרע יכול לשרוד עד כ-6 ימים שלמים.

---

ביוץ זו דרכו של הגוף להודיע:

"היי, מה נשמע? שחררתי תא ביצה. אם אתם רוצים להיכנס להריון, כדאי לכם לקיים יחסי מין ממש עכשיו."

המילה ביוץ מקורה במילה ביצית. תהליך הביוץ הוא הכינוי לתהליך של שחרור ביצית בשלה מהשחלה. בכל חודש 'הפיקוד העליון' של הגוף (המוח) 'בודק' את שתי השחלות בגוף האישה ובוחן: מיהי השחלה שבתוכה גדלה הביצית החזקה ביותר? את הביצית הזו הגוף 'מתוכנת' ל'שחרר' בתהליך הביוץ. ולשאלתו של הגוף, אחת משתי השחלות עונה: "הנה, זו! זו הביצית הפוריה ביותר שהצלחתי לגדל החודש. מה אתה אומר? אפשר לשחרר?"

השחלה 'בוחרת' את הביצית הבשלה ביותר, הבריאה והפוריה ביותר. ואת הביצית הזו השחלה 'משחררת' מן הזקיק. השחלה, בהוראתו של המוח, מנתקת את הקשר בין הזקיק שגידל את הביצית, לבין הביצית. ועתה, לאחר שהתנתקה מהבית אותו הכירה עד כה, הביצית יוצאת למסע בתוך הגוף – אל עבר החצוצרה. המרחק בין השחלה לבין החצוצרה הוא לא ממש רחוק עבורה. אך היא לא נאלצת אפילו לעשות צעד אחד – החצוצרה 'מושיטה יד' ולוקחת את הביצית מתוך השחלה, אליה פנימה. קצה החצוצרה צמוד לרחם. קצה זה של החצוצרה בנוי, באופן מעורר פליאה, כיד הכוללת הרבה אצבעות קטנות. כאשר מתרחש ביוץ, וביצית משתחררת מהזקיק שלה בשחלה, החצוצרה מקבלת 'איתות' מן המוח שעליה לפעול. החצוצרה שולחת, הלכה למעשה, את אצבעותיה אל עבר השחלה, 'תופסת' את הביצית ביד מרובת האצבעות ולמכניסה אותה אליה פנימה. הביצית אז נעה במעלה החצוצרה – שערות קטנות בתוך החצוצרה מניעות אותה פנימה. הביצית מגיעה לנקודה אופטימאלית בחצוצרה, בה יש תנאים סביבתיים טובים, ושם היא 'יושבת' וממתינה.

ומהרגע בו הגיעה הביצית לנקודת עצירתה בחצוצרה, יש לנו כ-24 שעות להיכנס להריון.

הפריה של הביצית יכולה להתרחש רק במהלך 24 השעות הבאות:

1. אם הגיעה הביצית לחצוצרה, ושם המתין לה זרע (יתכן שהמתין שם אף עד 6 ימים שלמים) – אז תתרחש הפריה באופן מיידי.
2. אם הגיעה הביצית לחצוצרה ולא המתין לה שם אף אחד – היא תמשיך לחכות עוד 24 שעות, ולאחר מכן 'תתייאש' ותתפרק, ותצא מהגוף בתהליך שנקרא 'המחזור החודשי'.

אם הביצית הופרתה במהלך 24 השעות הללו, כלומר, התחבר תא ביצית עם תא זרע, אז נוצרו חיים חדשים, תא חדש נוצר בגוף האישה – שמורכב משני תאי הרביה שהתמזגו כדי ליוצרו. התא החדש, הזיגוטה, מכיל את חיי העובר העתיד להתפתח.

הזיגוטה הנחמדת, החיים החדשים שנוצרו, העובר החדש שהוא רק תא אחד ברגע זה ממש, נע מטה בתוך החצוצרה, אל עבר הרחם. בתוך הרחם תא הזיגוטה ייצמד לקיר / דופן הרחם – תהליך זה נקרא 'השתרשות'. תא החיים החדש 'שולח שורשים' בדופן הרחם. תא הזיגוטה, למעשה, יוצר לעצמו דרך לקבלת מזון מהגוף המכיל אותו (גוף האישה), באמצעות שליחת 'שורשים' לתוך דופן הרחם / קיר הרחם. דופן זה בו משתרשת הזיגוטה נקרא 'קיר האנדומטריום' של הרחם.

במידה והביצית לא הופרתה, לא הפכה לזיגוטה, הגוף יפלוט אותה החוצה עם ביחד עם רקמות הדם שהיו מעורבות בתהליך. ואותה 'פליטה' של הגוף את הפסולת בה אין לו שימוש נקראת המחזור החודשי – הוסת. המחזור החודשי שלנו מורכב מביצית פוריה שלא הופרתה, ומעט רקמות שעטפו אותה או שהיא נתקלה בהן ו'אספה' אותן לאורך מסעה ואין לגוף כל צורך נוסף בהן. באמצעות המחזור החודשי הגוף 'זורק לזבל' את השאריות.

"מתי אני מבייצת?"

את מבייצת בכל 28 ימים לערך. זה יוצא כ-14 יום לאחר קבלת הוסת. כלומר, בערך ביום ה-15 של המחזור החודשי.

קשה לחזות את התאריך המדויק באמצעות לוח שנה. אבל – החדשות הטובות הן: ניתן לדעת מתי מתרחש ביוץ ברגע זה ממש, לפי סימנים מדויקים שהגוף מייצר. עלייך רק להיות מודעת להם ולשים לב כאשר הם מתרחשים.

ביוץ מתרחש 12-16 יום לפני הוסת הבאה, באופן ממוצע. פרק הזמן שבין הביוץ לבין הוסת הבאה הוא פחות או יותר קבוע. אך הוא עשוי להשתנות מאישה לאישה ואפילו אצל אותה אישה ממחזור למחזור.
המחזור החודשי לא מסונכרן עם לוח השנה שלנו, וגם לא תמיד מתרחש באופן סדיר. כיוון שאנו יודעים כי ביוץ מתרחש בערך כ-14 יום לאחר המחזור, ואין לנו מידע מדויק יותר מכך, אנו יכולים לומר מתי התרחש ביוץ בעבר, אולם אין לנו אפשרות טכנולוגית ברגע זה ממש לנבות מועד ביוץ מדויק שיתרחש בעתיד. כיוון שקשה לעקוב אחר מועד הביוץ המדויק זוגות רבים מתקשים להיכנס להריון אך ורק מפני שהם לא יודעים מתי הם יכולים להיכנס להריון, ורבים מפספסים את יום הביוץ בשל טעות בחישובים. למזלנו, זיהוי מועד הביוץ יכול להתבצע בקלות לאחר תהליך למידה פשוט. הגוף שלך מייצר סימנים אחריהם את יכולה לעקוב על מנת לזהות מתי מתרחש אצלך הביוץ. את רק צריכה ללמוד אותם. הכלל הוא כזה: את צריכה לעקוב אחר ההפרשות שלך. הסבר מפורט על כך מעלה, בסעיף מס' 1.

ועוד כמה כמה דברים קטנים:

מתי צריך לקיים יחסי מין כדי להיכנס להריון?

חשוב לדעת לזהות את הזמן בו מתרחש אצלך ביוץ ולהבין כיצד פועל גופך, כיוון שקיום יחסי מין במשך כל החודש מתוך כוונה להגדיל את הסיכוי להרות – עלול לפגוע בסיכוי להרות. לפי הידוע כיום, מומלץ לקיים יחסי מין בהפרש של יומיים לפחות, ואפילו בהפרש של שלושה ימים. וזאת כדי לאפשר לתאי הזרע הצעירים שייצר גופו של הגבר לגדול מעט יותר ולהתחזק במהלך 3 הימים הללו, וכך סיכוייהם לשרוד את המסע הקשה בתוך גוף האישה אל עבר הביצית – גדלים. כאשר הגבר מקיים יחסי מין בכל יום, הגוף לא מצליח 'לעמוד בקצב' של שחרור תאי הזרע מן הגוף. הגוף משחרר עוד ועוד זרעים בריאים וחזקים, יום אחרי יום, עד שנגמר המלאי של זרעים בריאים וחזקים – ואז הגוף מתחיל לשחרר מלאי של זרעים צעירים יותר, שעדיין לא הגיעו לבגרות, ולכן הם עדיין לא בשלים מספיק. כיוון שהזרעים הללו עדיין לא בשלים, הם לא חזקים – ולכן סיכוייהם לשרוד את המסע ברחם – פוחתים. צריך לתת לגוף לגדל מעט יותר את הזרעים עד שיגיעו לכדי בשלות מספקת, ובריאותם תהיה תקינה. צריך לתת לגוף זמן כדי שבפעם הבאה שישחרר הגוף תאי זרע, יהיו אלו תאי זרע חזקים יותר.

בנוסף, גוף האישה לא מאפשר לזרעים 'חלשים' להגיע אל הביצית. הגוף הוא מכונה שפועלת באופן חכם מאוד. זרע חלש ייצור תא זיגוטה חלש שיתקשה להתקיים ולהתפתח לכדי עובר חזק ובריא, ו'הפיקוד העליון' במוח גוף האישה מודע לכך ומנסה בכל כוחו למנוע זאת. כדי לאפשר לתא הזיגוטה שייווצר להיות חזק ככל הניתן, עליו להיות מורכב מביצית חזקה ומזרע חזק. וכדי למנוע מזרעים חלשים ליצור הפריה (על אף שהעניין מתרחש לעתים אף על פי כן), הטבע יצר מסע מפרך. המסע בתוך הנרתיק, לצוואר הרחם, בתוך הרחם ואל החצוצרה, בתוכה ממתינה הביצית, הוא לא מסע פשוט כלל. את המסע הזה יכולים לשרוד רק מעטים מאוד מתאי הזרע. כלומר, רק תאי הזרע החזקים ביותר יצליחו לשרוד את המסע. היתר – ייפלטו מן הגוף במהלך השעות / ימים הקרובים.

לכן, צריך לחשב את מועד הביוץ ככל הניתן – ולתת מנוחה של יומיים-שלושה בין ניסיון לניסיון, בהתחשב במועד הביוץ.

---

קצת על המחזור החודשי שלך והשפעתו על סיכוייך להיכנס להריון:

במחזור חודשי בן 28 יום, ביוץ מתרחש בערך ביום ה- 14. אם המחזור החודשי שלך נמשך 30 יום, ביוץ יתרחש, באופן אידאלי, ביום ה- 16. אולם האידיאלי הוא לא תמיד המצוי – לא אצל כולן המחזור החודשי נמשך 28 יום, ולא אצל כולן ביוץ מתרחש "לפי הספר". למעשה, אצל כל אחת המחזור החודשי מתרחש באופן מאוד פרטי, 'מסביב' לממוצע.

למחזור החודשי שלך 2 שלבים:

השלב הפוליקולרי (שלב הזקיק)

השלב הפוליקולרי מתחיל ביום הראשון של מחזור הוסת שלך (כשהדימום זורם ממש – כלומר, לא מדובר על הכתמה מעטה), ומסתיים ביום הביוץ. אסטרוגן הוא ההורמון הדומיננטי בשלב זה. אסטרוגן הוא ההורמון הנוצר על ידי התאים בזקיק, ומועבר לביצית הגדלה ומתחזקת תודות לכך. אסטרוגן עוזר לביצית להבשיל בשחלה, וגם להכין את הרחם לקראת הריון. אורך השלב הזה יכול להשתנות מחודש לחודש ומאישה לאישה.

השלב הלוטאלי (השלב הצהוב)

בשלב זה פרוגסטרון הוא ההורמון הדומיננטי. מספר הימים שאורך שלב זה הוא עקבי בכל חודש, והוא מספר הימים שעובר מיום הביוץ שלך ועד להופעת דימום הוסת הבא שלך. זהו מספר קבוע של ימים. אם תעקבי אחר המחזור החודשי שלך פעם אחת, תדעי את אורך השלב הלוטאלי שלך – לתמיד. שלב לוטאלי קצר מדי מעיד על מחסור בפרוגסטרון. מחסור בפרוגסטרון עלול לפגום ביכולתה של רירית הרחם להחזיק הריון.

על שלב לוטאלי קצר:
באופן טיפוסי השלב הלוטאלי נמשך 14 יום, כמעט אצל כולן. כאשר שלב זה קצר מדי – מתחת ל-12 יום או מתחת ל- 10 יום (ישנן חילוקי דעות בין הרופאים) – זה אינו מצב בריא. בשלב הלוטאלי מתייצבת ומתחזקת רירית הרחם על מנת שההפריה תוכל להשתרש בה. אם רירית הרחם לא עשירה מספיק, ההפריה לא תוכל להשתרש בה; או במידה ותהיה השרשה, רירית הרחם לא תוכל להחזיק את העובר והסיכוי להפלה יהיה גבוה.

קראי כאן על תהליך המחזור החודשי >

על ביוץ מאוחר

כאשר הביוץ מתרחש ביום ה- 20 או לאחריו, אז סביר שאיכות הביצית תהיה נמוכה, והדופן הפנימית של הרחם לא תהיה אידיאלית להשתרשות ההפריה בה. זה לא אומר שאם הביוץ שלך חל מאוחר במחזור החודשי שלך לא תוכלי להיכנס להריון! זה פשוט אומר שזה עלול להיות לך קשה יותר מאחרות, או, חלילה עלול להגביר את הסיכוי שלך להפלה. והכי חשוב – להיבדק אצל הרופא/ה כדי לדעת מהו מצבך, ותמיד לפעול בהתאם ולטובת בריאותם של כל הנוגעים בדבר.

בריאות והצלחה. 🙂

עוד מידע שעשוי לעניין אותך:

• תזונה לשיפור פוריות >
• מהם הגורמים המזיקים לפוריות? >
• זיהוי תאריך ביוץ באופן פשוט >
• שיפור פוריות באמצעות שליטה על המוח >
• הורידי יומן מעקב ביוץ >
• מחשבון ביוץ לחישוב תאריך ביוץ ומועד הווסת הבאה >
• סימני הריון לפני בדיקת הריון >