סיבות לאי פוריות – מה צריך לבדוק ומה קורה אצל הרופא?
בפגישה הראשונה עם רופא מומחה לפריון הוא ישאל אתכם שאלות כמו:
- כמה זמן אתם יחד
- איך הסקס ביניכם
- האם כבר עשיתם בדיקות / טיפולים במקום אחר?
הרופא ישאל את האישה:
- האם היו הריונות עם בני זוג קודמים
- האם השתמשת באמצעי מניעה בעבר
- האם האישה מניקה
- האם היו ניתוחים בעבר
- האם המחזור החודשי סדיר ואודות כמות דימום הוסת
ואת הגבר:
- מחלות ילדות
- ניתוחים
- מכות לאשכים
- כמו כן הרופא יבצע בדיקה של האישה כולל US של האגן
כשאתם באים לרופא מומחה לפריון הוא בודק ארבעה פרמטרים שמעידים על בעיית פוריות:
- האם קיימת הגדרה של אי פריון?
- האם האישה מבייצת?
- האם הזרע תקין?
- האם יש מפגש בין ביצית וזרע?
האם קיימת הגדרה של אי פריון?
אם פניתם לברור פריון לאחר שנה של ניסיון להרות, אולם במשך השנה הזאת לא קיימתם יחסי מין סדירים ותקינים, מן הסתם קיים הסיכוי שקיום יחסים כאלו יגרום ל…הריון המיוחל. לכן מצב כזה אינו עונה להגדרה של אי פריון.
זוגות רבים סובלים מבעיות בתפקוד המיני.
הבעיות יכולים להיות החל מתזמון לקוי של יחסי מין יחסית למועד הביוץ עקב עיסוקים רבים של בני הזוג.
לדוגמה, הבעל עובד לילות, האישה עובדת בקרים ובני הזוג בקושי נפגשים. לרוע מזלם אינם מקיימים יחסי מין סביב הביוץ.
נסיעות רבות במסגרת העבודה של אחד מבני הזוג. מילואים.
בעיות של תפקוד מיני כגון יחסים ללא חדירה עקב וגיניזמוס. שפיכה מחוץ לנרתיק עקב שפיכה מוקדמת. בעיות בזקפה.
נתקלתי במקרים שאומנם בני הזוג הבינו את הבעיה אבל התביישו לספר לרופא. כך קיבלו טיפולים לא מתאימים, ללא סיכוי להצליח כמו טיפול באיקקלומין.
הגורמים המשפיעים:
- קיום יחסי מין תקינים, סדירים ולא מוגנים
- נשים שומרות נידה שמבייצות לפני המקווה
- נשים מניקות
האם האישה מבייצת?
לצפייה במצגת אינטראקטיבית של הביוץ באתר מט"ח:
http://science.cet.ac.il/science/reproduction/repro2.asp
ניתן לקבוע זאת בדרכים אלו:
האם המחזור שלה סדיר
כאשר המחזור סדיר זה סימן של תפקוד הורמונאלי תקין.
תפקוד הורמונאלי, כפי שהוסבר הוא מחזורי ותלוי בביוץ.
להבדיל, כאשר אין ביוץ, יש הפרשה תמידית של אסטרוגנים שגורמות לעיבוי רירית הרחם.
בהעדר ביוץ ובהעדר גופיף צהוב והפרשת פרוגסטרון – הרירית אינה זוכה לתמיכה שהפרוגסטרון נותנת.
הרירית מתפוררת כאשר היא עבה וחלשה. חודש אחד זה יהיה אחרי 45 ימים, חודש אחר, אחרי 60 ימים. ובחודש אחר אולי זה לא יקרה בכלל והאישה תהיה ללא וסת.
מעקב אחר חום הגוף
לאחר הביוץ ועלית פרוגסטרון יש עליה בחום של כמעלה.
ניתן לבדוק חום גוף כל בוקר במהלך החודש ולראות באיזה יום במהלך החודש יש עלית חום.
זוהי אבחנה שלאחר המעשה. היא עוזרת לתזמון יחסי מין בחודשים שאחרי במידה והמחזור סדיר.
היות ויש היום דרכים יותר יעילים לבדיקת ביוץ, שיטה זאת אינה נפוצה כל כך בימינו. אמנם זהו שיטה טובה שאישה יכולה לעשות לבד ללא בדיקת רופא.
ערכות ביוץ
ערכות הביוץ בשתן שניתן לקנות בבתי מרקחת בודקות נוכחות של LH בשתן.
היות והעלייה והירידה ב-LH מתרחשת במשך כ-24 שעות, לא ניתן לחזות במדויק את יום הביוץ כאשר מבצעים בדיקת שתן פעם ביום.
כאשר רוצים לתזמן הזרעה תוך רחמית על פי ערכות LH, ניתן לבדוק את השתן פעמיים ביום לדיוק מרבית.
בדיקת פרוגסטרון בשלב הלוטיאלי שלאחר הביוץ
כשבוע לפני מועד הוסת הצפוי (קרי יום 21 במחזור שנמשך 28 יום) ניתן לעשות בדיקת דם לפרוגסטרון. פרוגסטרון מוגבר הינו עדות להתרחשות ביוץ.
מעקב סונוגרפי של הזקיק
רופא או טכנאית US יכולה לעשות מעקב של החלות. עם במהלך החודש רואים התפתחות של זקיק לבערך 20 ממ' קוטר ולאחר מכן נסיגתו זהו עדות חזקה לנוכחות ביוץ
האם קיים הריון
כל הבדיקות הנ"ל מרמזים על ביוץ.
אף אחד מהם אינו הוכחה חד משמעי שהביצית פקעה מהזקיק\שחלה. ההוכחה היחידה לביות הינו הריון.
אם האישה צעירה, עם מחזור סדיר, היא אינה שמנה מאוד ואינה סובלת מאקנה / שיעור יתר, ניתן להניח שהיא מבייצת ומייד לעבור
לשלב הבא – בדיקת זרע.
אם יש ספק לגבי הביוץ, או האישה מעט מבוגרת ולכן כדאי לזרז את העניינים, ייעשה פרופיל הורמונאלי:
בדיקת ההורמונים הבאים בין יום 2 ליום 5 למחזור:
הורמון LH, פרולקטין, Estradiol, TSH, FSH
לאישה עם מחזור לא סדיר וסימנים של הורמונים זכריים (חצ'קונים ושיעור יתר) נוסיף:
17-OH-Progesterone, DHEA-S, Testosterone
האם הזרע תקין?
בדיקת זרע נעשית לאחר 3 ימי הימנעות, באוננות לתוך כוס סטרילית,
ללא שימוש במשחות, סבונים או חומרי סיכה.
יש להביא זאת למעבדה תוך שעה.
אני ממליצה על קונדום ללא קוטל זרע של מכון פועה:
ניתן לקנות קונדום מיוחד בבתי מרקחת שאינו כולל קוטל זרע.
קונדומים אלה מאושרים על ידי מכון פועה לצורך בדיקת בציבור שומר המצוות.
יש לקיים יחסי מין עם הקונדום ולהעביר את הזרע לכלי סטרילי.
Post Coital Test
מדובר בבדיקה בו בני הזוג מקיימים יחסי מין ומגיעים לרופא תוך 2-8 שעות לאחר מכן.
הבדיקה חייבת להיעשות סביב הביוץ בזמן שרירית הרחם עבה וסמיכה.
הרופא דוגם את רירית הרחם ומסתכל בו במיקרוסקופ ומחפש תאי זרע בתנועה.
הבדיקה הזאת לא כל כך נפוצה לאור חילוקי דעות לגבי הגדרה של בדיקה תקינה ומשמעות של בדיקה לא תקינה.
עדיין בשימוש לבני זוג עם חשד לבעיות ביחסי מין ובני זוג שאינם מוכנים לבדיקות זרע שגרתיות מסיבות של דת או סיבות אחרות.
ערכים תקינים של בדיקת זרע:
- נפח מעל 2 סמ"ק
- PH 7.2 – 7.8
- ריכוז מעל 20 מיליון לסמ"ק
- תנועתיות מעל 50%
- מורפולוגיה תקינה מעל 30%
- קריטריונים מחמירים (קרוגר) מעל 14%
- תאים לבנים פחות ממיליון לסמ"ק
בירור פוריות – האם יש מפגש בין ביצית וזרע? צילום רחם
אם האישה מבייצת והזרע תקין, צריך לשקול אם לעשות צילום רחם כדי לגלות בעיה של חסימת חצוצרות.
גורמי סיכון לבעיות בחצוצרות –
דלקות אגן בעבר, תוספתן דלקתי ש"התפוצץ" ופיזר מוגלה באגן. ניתוחי בטן. הריונות חוץ רחמיים. חום או דלקות אחרי לידות, הפלות גרידות, ניתוחים קיסריים.
אם יש גורמי סיכון כדאי לעשות צילום רחם על מנת לגלות בעיות חסימתיות.
אם אין גורמי סיכון, יש לשקול זאת, כיוון שמדובר בבדיקה כואבת ולא נעימה.
אישה שרוצה להמתין לפני צילום יכולה לעשות קודם מספר טיפולי פוריות.
אם היא תהרה, חסכה צילום רחם. אם לא, היא ממילא תעשה את הצילום. אם יתברר שהחצוצרות סתומות אז לטיפולים לא היה סיכוי להצליח.
בעיות זרע –
במהלך ברור אי פוריות כאשר איכות הזרע פחותה מהנתונים בטבלה (לינק)
אנחנו מגדירים את בעיית הפוריות כבעיית זרע.
כאשר ספירת הזרע פחותה מ 20 מליון לסמ"ק אנחנו מגדיריםאת זה כאוליגוספרמיה
כאשר יש פחות מ 50% זרעים בתנועה זה מוגדר כאסטנוספרמיה
כאשר יש פחות מ 30% זרעים במבנה תקין זה נקרא טרטוספרמיה.
(על פי קריטריונים מחמירים מדובר על פחות מ 14% זרעים תקינים מורפולוגית כדי להגדיר זרע לא תקין)
כאשר כל שלושת המרכיבים לא תקינים מדובר באוליגוטרטואסטנופרמיה או תסמונת OTA.
בהצלחה.
קרן בינשטיין, תומכת לידה.
