ההנחיה הרפואית לאחר ירידת מים היא להגיע לחדר לידה בשל 2 סיבות: צניחת חבל הטבור וחשש מזיהום.
כעת כששק מי השפיר פקע, האזור של הרחם כבר אינו סטרילי.
וידאו: ירידת מים – טיפים
צניחת חבל הטבור מתרחשת ב 0.3 מהמקרים. זהו מצב חרום במיילדות הדורש ניתוח קיסרי.
מדובר על כך שחבל הטבור מקדים את הראש של העובר ויורד לפני הראש
דרך צוואר הרחם אל תעלת הלידה.
במצב זה ראש העובר יוצר לחץ על חבל הטבור, מה שיביא לירידה בדופק העוברי – חמצן אינו יכול לעבור דרך חבל הטבור אל העובר.
בדיקות וגינאליות לאחר ירידת מים מעלות את הסיכוי לזיהום.
בדרך כלל כשיולדת מגיעה לבית החולים, היא עוברת בדיקה וגינאלית ומוניטור.
צניחה של חבל הטבור תאובחן ע"י מוניטור תוך מעקב על דופק העובר.
בדיקה וגינאלית תתבצע גם אם אין לך עדיין צירים (ואז גם אין פתיחה – את עדיין לא בלידה), בכדי לוודא את גובה הראש של העובר.
אם הראש גבוה עדיין באגן, יכול להיות שלא יניחו לך להסתובב בחופשיות, מחשש לצניחת חבל הטבור.
במידה והכל בסדר, נסי להימנע מבדיקות וגינאליות נוספות
בכדי לא להעלות את הסיכוי לזיהום.
מדידה של חום הגוף אחת לשעתיים מספיקה בדרך כלל לשלילה של זיהום,
אנטיביוטיקה ניתנת בחדרי הלידה לאחר כ 18-24 שעות מירידת המים.
מעקב אחרי תנועות עובר חשוב לאחר ירידת מים ללא צירים,
עובר שמרגיש טוב תנועותיו טובות וחיוניות, ומרמזות לנו שהוא אינו במצוקה.
הפחד מצניחת חבל טבור הוא ברור ומובן, אולם יש לזכור כי התופעה היא נדירה.
אין צורך להילחץ ולנסוע לבית החולים מייד עם ירידת המים, אולם כדאי לנסוע ולבדוק ולא למשוך את הזמן יותר מדי.
