תהליך המחזור החודשי: על ביוץ, חצוצרות, רחם ועוד.

מהו המחזור החודשי?

מה זה ‘מחזור’, בעצם?
המילה ‘מחזור’ מתייחסת למעגל הפוריות של האישה. מעגל הפוריות הנשית נמשך (בממוצע) כ- 28 ימים, וימי הדימום לבדם נקראים ‘וסת’. הופעתה של הוסת, של הדימום במהלך מעגל המחזור החודשי, היא אחד מסימני ההתבגרות הנשית. הוסת מלווה כל אשה לאורך שנות פוריותה – מגיל ההתבגרות ועד גיל המעבר. כל מחזור חודשי נספר כאילו הוא מתחיל עם הופעת הוסת, ומסתיים יום לפני הופעתה של הוסת הבאה. אורך מחזור תקין נע בין כ-21 יום ל-40 יום.

מהו לדעתך האירוע המרכזי במחזור?

נשים רבות חשות שהדימום בזמן הוסת הוא האירוע המרכזי בכל מחזור פוריות חודשי. אך למעשה, המחזור החודשי כולו נועד ליצור ולהניע אירוע אחר ומרכזי ביותר: ביוץ.

ביוץ הוא ‘חלון ההזדמנויות’ להיכנס להריון. קראי כאן על תהליך הביוץ בהרחבה >

כאשר ביצית פוריה בגוף האישה מגיעה ל’בגרות’, בשלות, הגוף נותן הוראה לשחרר אותה. הגוף משחרר רק ביצית אחת בכל חודש, משחלה אחת מבין שתי השחלות שיש לכל אישה. הביצית האחת הזו ‘נחטפת’ על ידי החצוצרה הקרובה אליה. החצוצרה ממקמת אחת הביצית בתוכה, ומשם מניעה את הביצית, באמצעות שערות קטנות שקיימות בתוך החצוצרה, פנימה יותר. במיקום הפנימי הזה בתוך החצוצרה, תמתין הביצית לתא זרע. אם הגיעו תאי זרע, ואם הצליח תא זרע אחד להיכנס, תתרחש הפריה בין תא הזרע לבין תא הביצית.

מהי הפריה?

הפריה היא איחוד, מיזוג, היתוך בין תוכן של תא ביצית לבין תוכן של תא זרע. מיזוג בין DNA לבין DNA. ואותו איחוד בין שני תאים ביולוגיים – תא ביצית של האישה ותא זרע של הגבר – יוצר תא חדש. תא חיים חדש שלא היה קיים מעולם. ולתא זה קוראים זיגוטה. זהו השלב הראשוני ביותר בחיי האדם. כל אחד מאיתנו היה פעם זיגוטה.

קראי כאן בהרחבה על תא הזיגוטה >

מתי מתרחש ביוץ?

ביוץ מתרחש 12-16 יום לפני הווסת הבאה. פרק הזמן שבין ביוץ לווסת הבאה הוא קבוע. פרק הזמן בתחילת המחזור, בין הווסת לביוץ, עשוי להשתנות מאישה לאישה ואפילו אצל אותה אישה, ממחזור למחזור.
תהליך הביוץ עצמו נמשך 12-24 שעות, והמחזור כולו מורכב ממכלול שלם של תהליכים פיזיולוגיים והורמונאליים שבאים לתמוך בו, על מנת לאפשר כל חודש מחדש את התנאים המתאימים ביותר להיווצרותם של חיים חדשים.

לצפייה במצגת אינטראקטיבית של הביוץ באתר מט”ח >

אילו איברים משתתפים במחזור החודשי?

המוח

המח מניע את כל תהליך המחזור ומנהל אותו בעזרת בלוטת יותרת המח, המפרישה הורמונים בעלי תפקידים מרכזיים לאורך המחזור. ההורמונים החשובים שמופרשים מהמח הם ה- FSH בתחילת המחזור, וה- LH לקראת ביוץ.
השחלה- תפקידיה העיקריים של השחלה הם אחסון הביציות וייצור הורמוני אסטרוגן ופרוגסטרון. לכל אישה שתי שחלות, הממוקמות משני צידי הרחם. השחלה היא האיבר המכיל את הזקיקים, אשר בתוכם נמצאות הביציות. כל אישה נולדת עם מספר קבוע של זקיקים וביציות (400-600 אלף). בכל חודש “נבחרת” שחלה אחת באופן אקראי, אשר ממנה יתרחש תהליך ביוץ.

החצוצרה

לכל אישה יש שתי חצוצרות, היוצאות משני משני צידי הרחם ומחוברות אליו. החצוצרה היא איבר דמוי צינור, אשר בו מתרחשת ההפריה של הביצית, והנדידה שלה עד הרחם.

הרחם

הרחם הוא איבר שרירי בצורת אגס. חלקו הפנימי מרופד ברירית עשירה, שמתעבה לאורך המחזור. תפקידה לשמש מצע עשיר לביצית המופרית, לאפשר את השתרשותה ואת התפתחותו התקינה של הריון. כשאין השתרשות מתרוקנת רירית הרחם בימי הווסת ומתחילה את התעבותה מחדש.

צוואר הרחם

• צוואר הרחם הוא החלק התחתון של הרחם הנמצא בחלקו העליון של הנרתיק. בקצהו- פתח צוואר הרחם, ממנו יוצא דימום הווסת, נכנס נוזל הזרע, ודרכו נולד התינוק. בתור ה”שער” לרחם, צוואר הרחם עצמו עובר שינויים מחזוריים קבועים לאורך המחזור בהשפעת ההורמונים השונים , כאשר סביב הביוץ הוא יוצר תנאים שיקלו על ההפריה, ואחריו- יוצר תנאים שימנעו הפרעות אפשריות להשתרשות.

אז מה קורה בגוף בכל חודש, באופן מחזורי?

לפני ביוץ

כבר בתחילת המחזור, בימי הווסת, מפרישה יותרת המח את הורמון ה- Fsh לשחלה. תפקידיו של ה- Fsh להניע בשחלה תהליך הבשלה של מספר זקיקים נבחרים, אשר מתוך אחד דומיננטי מהם תקבע הביצית בזמן הביוץ, וכן לעודד אותה לייצר את הורמון האסטרוגן. לאסטרוגן מספר תפקידים חשובים: הוא תומך בהמשך הבשלת הזקיקים הנבחרים, מניע את הביציות שבתוך אותם זקיקים לגדול ולהבשיל, מכין את דופן הרחם להשתרשות ואת צוואר הרחם לביוץ, על ידי ריכוכו ועידודו ליצור הפרשות “ידידותיות” לנוזל הזרע שישמרו אותו, יזינו אותו ו”יובילו” אותו לביצית.
לקראת ביוץ- כ-30 שעות לפני הביוץ מפרישה יותרת המח את הורמון ה- LH, שתפקידו “לחורר” את הזקיק הדומיננטי כדי לאפשר את בקיעתה של הביצית מתוכו, ועם הישארות הזקיק בשחלה- להפכו ל”גופיף הצהוב”, שמפריש את הורמון הפרוגסטרון לאחר הביוץ.

לקראת הביוץ עצמו הורמון האסטרוגן נמצא בשיאו, ובעקבות כך כל התנאים המיטביים להיווצרותה של הפריה מוצלחת. עליה ברמות הורמון הטסטוסטרון בימים אלו, יחד עם הרמות הגבוהות של האסטרוגן, עשויות לגרום לאישה להרגיש נינוחות, חשק מיני מוגבר, יצירתיות גבוהה יותר ועוד.

ביוץ

בביוץ עצמו השחלה בוקעת מהזקיק, יוצאת מגבולות השחלה אל חלל הבטן ו”נאספת” על ידי דפנות החצוצרה, שם היא ממתינה להפריה על ידי הזרע. אם מתרחשת הפריה ,הביצית המופרית נודדת לאורך החצוצרה אל הרחם וממשיכה תוך כך את חלוקתה. כ- 6 ימים לאחר מכן היא מגיעה לרחם ומשתרשת. אם לא התרחשה הפריה נספגת הביצית בדפנות החצוצרה.

אחרי ביוץ

הגופיף הצהוב בשחלה נכנס לפעולה ומפריש את הפרוגסטרון. תפקידיו של הפרוגסטרון הם ליצור תנאים מיטביים להשתרשות מוצלחת של הביצית, בהנחה שהתרחשה הפריה. זאת, בין היתר, על ידי כך שהוא מעודד את התעשרותה והתעבותה של רירית הרחם, את סגירתו של צוואר הרחם, את עליית חום הגוף ועוד. אם מתרחשת השתרשות, הגופיף הצהוב ממשיך להפריש פרוגסטרון ולתמוך בהריון המתפתח בשבועות הראשונים עד היווצרות השיליה. אם חלפו בין 12 ל-16 יום ולא הייתה השתרשות, הגופיף הצהוב מסיים את חייו, נספג בדפנות השחלה, ורמות הפרוגסטרון יורדות מחדש לרמתן הנמוכה. הירידה בפרוגסטרון שעד כה תמך ברירית הרחם ו”החזיק” אותה במקומה גורמת להתרוקנותה ומביאה את הווסת.
עם הופעתה של הווסת והתרוקנות רירית הרחם מתחיל מחזור חדש, ובו חוזר המח על פעולותיו לעודד ביוץ נוסף בשחלה, כל זה כדי לאפשר ביוץ חדש, וחוזר חלילה.