תפריט תזונה לתינוק, תפריטי תזונה לפעוטות, וחשיבותה של התזונה להתפתחות המוח.

מה צריכים לאכול הפיצקלך מגיל לידה ועד גיל שנתיים? הנחיות לתזונת תינוקות, הסברים על המועדים בהם צריך להתחיל לחשוף את התינוק למוצקים, וגם תפריטי תזונה לפעוטות בגילאים השונים.

נתחיל מתזונת תינוקות.

הגירויים הרבים אליהם נחשף התינוק מפתחים את מערכת העצבים במוח של התינוק. המוח של התינוק נמצא בהתפתחות מאסיבית מאוד, ורבים לא מודעים לכך שהפעילות הזו מאוד עדינה ומושפעת מאוד מתזונה. כל עוד התינוק אוכל כפי הצורך, מרכיבים תזונתיים להם הוא זקוק, מוחו יתפתח באופן תקין. לעומת זאת,

תזונה לקויה תביא לחוסרים תזונתיים ותפגע בהתפתחות תקינה של מוח התינוק. עניין זה זה ישפיע על יכולת הלמידה וקצב ההתפתחות של התינוק הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינה מוטורית.

ולכן, חשוב מאוד להזין את התינוק ואת הפעוט בתזונה המתאימה להם, לא רק כדי לתרום להתפתחות המוחית – אלא גם כדי לא להזיק לה. נזק להתפתחות תקינה של המוח יכול להיעשות בקלות מאוד – מספיק שתינוק לא יקבל מספיק מויטמין כלשהו כדי לגרום לנזק בלתי הפיך למוחו המתפתח. זוכרים את פרשת רמדיה? תינוקות קטנים ומסכנים נפגעו באופן קשה מאוד בשל חוסר בויטמין B1 בתמ”ל.

תזונה לתינוק עד גיל 4 חודשים: הנקה בלבד.

משרד הבריאות העולמי והישראלי שניהם ממליצים על הזנה באמצעות חלב אם (הנקה, בקבוק) באופן בלעדי עד גיל 4 חודשים. בעבר המליצו על הזנה באמצעות הנקה עד גיל 6 חודשים, אך כיום, לאחר מחקרים חדשים שגילו דברים מעניינים ביותר, ממליצים משרדי הבריאות על הזנת הנקה רק עד גיל 4 חודשים, ומגיל זה ואילך – הזנה משולבת: הנקה ומוצקים.

משרד הבריאות הישראלי והעולמי תומכים בהנקה בלעדית, כאשר ההמלצה היא להימנע מתמ”ל ככל המתאפשר. ארגון הבריאות העולמי מודע לחשיבות ההנקה וקובע כי תמ”ל היא אפשרות רביעית בסדר העדיפויות אחרי הנקה, וזה הסדר: הנקה, הנקה מבקבוק שאוב, הנקה מאם אחרת ורק רביעי בעדיפות: תמ”ל. משרד הבריאות הישראלי סולד מתרכובת מזון לתינוקות כל כך, עד כי העביר הנחיה לבתי החולים ולקופות החולים בארץ כי הוא אוסר על המלצה על תמ”ל בכל דרך שהיא.

רבות האימהות אשר אינן מודעות לכך כי תמ”ל אינו תחליף ראוי לחלב אם, כיוון שהוא גורם לבעיות גופניות אצל התינוק. משרדי הבריאות השונים ברחבי העולם מבהירים זאת שוב ושוב, אך האימהות מולכות שולל באמצעות פרסומות צבעוניות ומסרים שיווקיים מטעים. אם אין לך בעיה בריאותית המונעת זאת, הניקי את תינוקך. חשבי על בריאותו, ולא על עניינים אחרים שעלולים למנוע זאת ממך. עשי ככל המתאפשר לך כדי להניק את תינוקך. אין חשוב מזה.

תזונה לתינוק בן 4 חודשים ועד גיל שנה: הנקה בשילוב מוצקים

החל מגיל 4 חודשים אפשר להתחיל לחשוף את התינוק למוצקים.

מהו סדר חשיפת התינוק למוצקים?

1. ירקות
2. פירות
3. אגוזים (בצורת ממרח או חלב טבעי כחלב שקדים – לא מעובד!)
4. דגנים

ירקות-דוגמאות: בטטה,קישוא,גזר,דלורית. בהמשך-אבוקדו.
בתחילה-טעימות בלבד, המטרה: שהתינוק יכיר את הטעמים.
החשיפה תהיה הדרגתית, כל יומיים,שלושה לחשוף לסוג אחר של ירק.
כדאי לתת כל ירק בנפרד. במידה ותופיע תגובה אלרגית, נדע מהו המאכל הגורם לכך.
עם זאת, אמהות שנוח להן יותר לתת לתינוק מיקס העשוי משניים שלושה ירקות זה בהחלט אפשרי (במידה ותופיע תגובה אלרגית נפריד שוב את הירקות ונבחן איזה מהם הוא האלרגן).
בשלב זה, עד גיל שנה, לא לחשוף את התינוק לירקות הבאים הנחשבים אלרגניים: תרד,סלק,ירקות ממשפחת הסולניים: עגבניות,חצילים,פטריות,ירקות מצליבים: כרוב,כרובית,ברוקולי,לפת,צנון,קולורבי.

פירות-בננה,תפוח,אפרסק,אגס.בשלב זה, עד גיל שנה לא לתת פירות הדר.

צורת ההכנה של המזונות

• על צורת ההכנה של המזונות להיות הדרגתית. כלומר, צריך לתת לתינוק להתרגל קודם כל לירק מאודה, ללא קליפה. את הפירות והירקות בהתחלה יש לקלף, לתת אותם מעובדים (מאודים) ולא טריים. צורות ההכנה המומלצות: מעיכה, ריסוק, אידוי, בישול, מיצים.

טיפ:
אפשר להוסיף ירקות ירוקים עליים בתוך מרק טחון: כוסברה,פטרוזיליה טחונים.

• לא להמתיק בשום צורה ולא להמליח. לפירות יש סוכר טבעי ולירקות מלח טבעי. אם נוסיף סוכר/מלח נשבש לתינוק את חוש הטעם הטבעי והוא יתרגל וידרוש את הטעמים האלה. תינוקות לא נולדים עם טעמים מוגדרים שהם אוהבים או לא אוהבים, והכל עניין של הרגל. אם נרגיל תינוק לצרוך הרבה סוכר, גופו ידרוש הרבה סוכר. אם נרגיל תינוק לצרוך הרבה מלח, גופו ידרוש הרבה מלח. הגוף ‘מתמכר’ לטעמים חזקים, ומפתח תסמונות גמילה כאשר מנסים להפחית בכמותם. כאשר אדם מנסה לגמול עצמו מצריכת סוכר גבוהה, הוא יחוש תסמינים פיזיים ממשיים של גמילה – עצבים, סטרס פיזיולוגי. לאחר שיתרגל גופו לכמות קטנה של סוכר, אם ינסה לאכול שוב כמות גדולה של סוכר, תעלה בו בחילה.
• מוצקים ודייסות ביתיות חשוב לתת בקערה עם כפית ולא בבקבוק. ההתלמדות וההתנסות בחוויית האכילה חשובה מאוד להתפתחות התינוק.

ירקות ופירות שאסור לתת טריים כיוון שהם עלולים לגרום לחנק:

גזר חי, חסה, תפוח עץ טרי עם קליפה ולא מרוסק, ענבים שלמים.

• אגוזים-ניתן לתת אגוזים טחונים בלבד (אגוזים שלמים ואף קצוצים גס עלולים לגרום לחנק), חלב שקדים (קונים ממרח שקדיה שעשוי 100% ורק משקדים טחונים, מוסיפים מים ומכינים מזה חלב שקדים בהתאם להוראות היצרן ע”ג האריזה).
  בשום אופן לא לתת אגוזים/שקדים קלויים וכן תמיד לקלף את הקליפה.
• דגנים – דייסות קוואקר, סולת מלאה – על בסיס מים, אפשר עם חלב שקדים או חלב אורז.לא להמתיק.
  אפשר להכניס דגנים נוספים, אשר בהתחלה מומלץ לתת אותם בתוך המרק: אורז,כסמת,גריסים,קינואה,פסטה,בורגול. לחם שחור אחיד כחטיף/נשנוש ביד.
  לא ממליצה על לחמניה,פיתה,ביסקוויט. במקום זה לחם שחור אחיד ביד ייעשה את העבודה.
  לא לתת דגנים מלאים בשלב זה, מאחר והם עתירי בסיבים החשובים מאוד לבריאות אך מערכת העיכול של התינוק עדיין לא בשלה דיה לעכלם.
• במבה-לא מומלץ. בניגוד לדעה הרווחת, במבה זה מוצר מעובד המזיק לגוף ככל מוצר מעובד.
• לא לתת דייסות ואוכל בלילה. חשוב לדעת כי התינוק כבר לא זקוק לזה! מדובר בתוספת קלוריות מיותרות, סכנת חנק שכרוכה באכילה מתוך שינה, טרחה מיותרת לאמא והרגל רע שיהיה קשה להיפטר ממנו אח”כ. אם התינוק דורש, כדאי לתת רק מים.גם בתהליך הגמילה מהנקה לא להתפתות ולא לתת תחליף חלב או דייסה בלילה, רק מים.
• תוך כחודש וחצי, חודשיים, מיום תחילת אכילתו מזון מוצק התינוק יכול לאכול 2 מנות מוצקים ביום: מנת מרק טחון (ירקות ודגן) ומנת פירות מעוכים. ככל שעובר הזמן לטחון פחות את המזון על מנת להרגיל את התינוק למרקמים גסים יותר.

• מגיל 9 חודשים מותר לתת מוצרי חלב (לא חלב ניגר!)

מוצרי חלב אינם מומלצים כלל בעולם המודרני, כיוון שהם מלאים בהורמונים ובאנטיביוטיקה. הורמונים ואנטיביוטיקה מזיקים מאוד לתינוק ולפעוט. ההורמונים מסייעים להתפתחות תאים סרטניים, והאנטיביוטיקה מחלישה את המערכת החיסונית של התינוק. משרד הבריאות דחה את המלצתו לתת מוצרי חלב לתינוקות עד לגיל 9 חודשים לפחות, וממליץ, גם בגיל זה, שלא לתת לפעוט חלב ניגר אלא גבינות בלבד.

• ה’מומלצים’ (כלומר, הרע במיעוטו): יוגורט ביו 3% רגיל-חשוב להרגיל את התינוק לטעם היוגורט הרגיל ולא לתת יוגורטים המכילים סוכר, גבינת קוטג’, גבינות רכות,מוצרי חלב עיזים.
• ממוצרי החלב לא מומלץ לתת:
  גבינות קשות, גבינות שמנת, גבינה צהובה, יוגורטים ומעדנים המכילים סוכר, מייצבים, חומרי טעם וצבעי מאכל, בניגוד לדעה הרווחת והמושפעת מפרסומות: דניאלה וגמדים הם אינם מזונות מומלצים לתינוק: דניאלה-מכילה סוכר וחומרים מייצבים מזיקים, גמדים-גם הם עתירי סוכר, גם שוקו לא מומלץ-עתיר סוכר והקקאו מעובד ופוגע בספיגת הסידן בגוף.
• לא מומלץ לתת מוצרי דיאט-המכילים ממתיקים מלאכותיים ומזיקים, לא מומלץ לתת מוצרי חלב רזים, מתחת ל-3% שומן-הסידן צריך 3% שומן ומעלה לשם ספיגתו מעדן 0% או 1.5% לא יספק סידן.
• עוף – מגיל 9 חודשים בערך ורצוי יותר לקראת גיל שנה – עוף הודו או כנפיים – ללא עור ועצמות , טחונים, 3,4 פעמים בשבוע.
  מגיל שנה אפשר לתת את העוף לא טחון וחתיכות גסות יותר (כמובן תמיד ללא עור ועצמות).
• שתיה: חלב אם/תמ”ל עד גיל שנה, מים-להרתיח עד גיל שנה, נענע חלוט במים-ללא המתקה, לא להרגיל לשתיה מתוקה-כל עוד הילד לא דורש,לא חושפים למתוק.

טיפים:

• תנו ארוחות קטנות ומגוונות.
• לא להכריח לאכול, ולא לעמוד ליד הפעוט כמו שוטר.
• להשתדל לא להאכיל. לתת לפעוט להתנסות, להתלכלך, לחוש את המירקמים בידיו.
• להקדיש זמן לאוכל ולא להאיץ בילד לסיים ‘כי ממהרים’.

עד גיל שנה לא לתת:

• דבש – בדבש יש רעלן-בוטולינום, לתינוק חסר האנזים שיודע לפרק אותו וזה יכול להביא לזיהום קשה.
• חלב ניגר – חלב פרה לא מומלץ עד גיל שנה מאחר ויכול לעורר תגובה אלרגית, גם לא חלב עזים, אמנם הוא דל יותר בחלבון החלב-קזאין וגם בסוכר החלב-לקטוז אך בד”כ תינוק שאלרגי לחלב פרה לרוב יהיה אלרגי גם לחלב עזים.
• ביצים – החלבון עשוי לגרום לאלרגיה.
• בשר אדום – בשר אדום קשה לעיכול וכדאי להימנע עד גיל שנה.
• דגנים מלאים: אורז מלא, שיפון, קמח מלא, פסטה מקמח מלא.בשל תכולת סיבים גבוהה.
• דגים – מחשש לתגובה אלרגית.
• טחינה- מחשש לתגובה אלרגית.
• קטניות: סויה,שעועית,אפונה,מש,עדשים,חומוס,פול – לא לתת עד גיל שנתיים! קטניות קשות לעיכול גם במבוגרים, כל שכן כשמדובר בתינוק, מה גם שהאנזים שתפקידו לעכל הקטניות חסר בתינוקות ולא פעיל כשורה עד גיל שנתיים וזה יוצר גזים,נפיחויות,עצירות ובעיות עיכול.

החל מגיל שנה (תפריט מסודר בהמשך):

מגיל שנה מומלץ לעשות בדיקות דם כלליות. מגיל שנה מערכת העיכול עובדת כמעט באופן מלא. ניתן להוסיף לתפריט:

• פירות וירקות העלולים לעורר תגובה אלרגית, בהדרגה ובנפרד: פירות הדר, עגבניה, פירות אקזוטיים, סולניים ומצליבים (פירוט מופיע לעיל).
• חלב ניגר- בגלל כמויות ההורמונים והאנטיביוטיקה שמקבלות הפרות בעולם המודרני, מומלץ שלא לצרוך חלב ניגר כלל. אם צורכים חלב ניגר, עדיף חלב עזים משום שהוא הדומה ביותר בהרכבו לחלב אם.
• ביצה-1 ביום
• דגים – עדיף דגי ים העשירים באומגה 3 ופחות שמנים מדגי בריכה:
  טונה,סול,מקרל,זהבון,הליבוט,סלמון,בקלה,סרדינים.במרק כקציצות או
  מעוך/טחון בהתחלה, לשים לב שיהיו מנוקים מעצמות.
• דגנים מלאים – אורז מלא, שיפון, קמח מלא, פסטה מקמח מלא.
• בשר אדום – קשה לעיכול, עתיר שומן רווי וכולסטרול לכן אני ממליצה לא יותר מפעם בשבוע.
• טחינה – 2 כפות ביום טחינה מוכנה בבית או כף טחינה גולמית.רצוי לפזר את הכמות לפעמיים (כפית בכל פעם).
• דבש
• קטניות – עדיין לא לתת, עד גיל שנתיים.

טיפ:

אפשר להוסיף טחינה ושמן זית למרקים (אחרי שבושלו,בהגשה)-לא כמויות. כף ביום (לחלק ל-2 כפיות) מכל אחד.

מאכלים עם סכנת חנק:
בטנים, אגוזים, פופקורן, צ`יפס, גרנולה, תירס, קטניות שלמות, צימוקים, סוכריות ונקניקיות בצורת טבעות.

ממתקים וחטיפים- לדחות ככל הניתן. ממתקים וחטיפים מעובדים מזיקים מאוד לבריאות, ומחלישים את הגוף. בגילאים רכים הגוף אוגר רעלים ולא מצליח להתנקות כפי הצורך, ולכן מפתח מחלות אוטואימוניות באופן זה או אחר. לא לתת לפעוט וגם לא לילד מזון מעובד מכל סוג שהוא, ככל המתאפשר לכם.

טיפ:

• הכינו חלווה טבעית ובריאה לבד בבית – טחינה גולמית עם דבש ביחד יהוו ממרח חלווה טעים מאוד.
• הכינו ממרח תמרים לבד בבית – תמרים לחים ובננות במיקסר יהפכו לממרח טעים לפעוטות.

תפריט תזונה לגיל שנה:

בוקר כשקמים:
דייסת קוואקר על בסיס מים/חלב שקדים/חלב אורז, לקראת סוף הבישול ניתן להוסיף מעט חלב פרה/עיזים
(בשלב זה לא ממתיקים, מגיל שנה וחצי אפשר להמתיק עם דבש וקורט קינמון).בעיקר בחורף מומלץ דייסה.

או: פרוסת לחם אחיד עם: אבוקדו/טחינה/קוטג’/גבינה לבנה/ביצה קשה או חביתה.

או: יוגורט ביו 3% + פרוסת לחם.

ארוחת ביניים (כשעתיים שלוש אחרי א”ב):
פירות מרוסקים/טחונים/מעוכים.

ארוחת צהריים:
עוף/דג ,
דגן (אורז, קוסקוס,פסטה,בורגול,גריסים,כוסמת,קינואה),
ירק מבושל/מאודה/טרי.אפשר גם מרק, אבל להתחיל להרגיל גם לשלמים ובצורות הכנה אחרות.

ארוחת ביניים (כשלוש שעות אחרי א”צ):
יוגורט ביו 3% (אם לא נאכל בבוקר) או: פרוסת לחם עם שקדיה או עם טחינה ודבש.

ארוחת ערב:
ביצה אם לא נאכלה בבוקר (1 כל יום),
פרוסת לחם, כ- 2 כפות קוטג’,
2,3 זיתים חתוכים לחתיכות קטנות,
ירקות.

שתיה: מים, תה רצוי ללא המתקה או עם דבש. נענע חלוט במים בלבד וללא המתקה, מיצים סחוטים בבית: תפוז,לימון וכו’.

• מומלץ להעשיר סלטים או כריכים עם אגוזים טחונים.
• מומלץ להעשיר מרקים עם נבט חיטה.

תפריט לגיל שנתיים:

בוקר קימה:
דייסת קוואקר על בסיס מים/חלב שקדים/חלב אורז, לקראת סוף הבישול אפשר להוסיף חלב פרה/עיזים, ניתן להמתיק עם דבש וקינמון.בעיקר בחורף מומלץ דייסה.

או: כריך מלחם אחיד/מלא עם: אבוקדו/טחינה/חומוס/גבינה/ביצה/חביתה.

או: יוגורט ביו 3%.

ביניים (כשעתיים שלוש אחרי א”ב):
פרי,ירקות חתוכים,
כריך-אם לא נאכל בבוקר,
יוגורט-אם לא נאכל בבוקר.

צהריים:
עיקרי: עוף/דג (בשר אפשר פעם בשבוע ולא יותר),
או במקום מנה עיקרית: קטניות, מתחילים עם: אפונה, עדשים,מש (אח”כ: חומוס,פול,שעועית). (קטניה ודגן יחד=חלבון איכותי מהצומח)
תוספת: דגן: אורז מלא, קוסקוס,פסטה,בורגול,גריסים,כוסמת,קינואה
ירקות: חשוב לשלב בכל ארוחה—סלט/מרק/מאודים/מבושלים.

ביניים:
פרי,ירקות חתוכים,
תחליף מתוק: חלווה או חטיף בריאות.

ערב:
ביצה (אם לא נאכלה בבוקר. 1 ביום),
טונה (אם לא נאכל דג בצהריים) או: גבינה-2,3 כפות,
לחם אחיד/מלא או: דייסת קוואקר.
סלט ירקות עם כף שמן זית או טחינה.

שתיה: מים, תה רצוי ללא המתקה או עם דבש. נענע חלוט במים בלבד וללא המתקה, מיצים סחוטים בבית: תפוז,לימון וכו’.

• מומלץ להעשיר סלטים או כריכים עם אגוזים טחונים.
• מומלץ להעשיר מרקים עם נבט חיטה.

להימנע ככל האפשר מ:
ג’אנק פוד, מזון מטוגן, מוצרים מעובדים, נקניקים, נקניקיות, מיונז, מרגרינה, מעדנים וגבינות שמנות, משקאות ממותקים. להימנע מקמח לבן ומוצריו,סוכר לבן ומוצריו.

בנוסף לערכים התזונתיים הירודים שבפחממות הריקות (להבדיל מהדגנים המלאים), מוצרים אלה הינם בעלי מדד גליקמי גבוה ולכן עם אכילתם הם מעלים את הסוכר בדם בבת אחת, אל מעל ערכי הנורמה-התחושה היא אנרגיה זמינה ותחושת שובע, אך כשהסוכר גבוה בדם זה לא טוב לנו ולכן הלבלב נדרש לייצר כמות גדולה של אינסולין על מנת להכניס את הסוכר לתאים, התנודות החדות האלה בסוכר לא טובות לנו, ובנוסף- כשם שהסוכר עלה בבת אחת, כך, לאחר כעשרים דקות, יורד הסוכר בבת אחת אל מתחת ערכי הנורמה והתחושה היא: חולשה, עייפות, חוסר ריכוז ורעב וכמיהה לפחממות נוספות.

ממתקים/חטיפים: לדחות חשיפה לממתקים וחטיפים כל עוד הילד לא דורש, כשהילד מתחיל לדרוש-להגביל ל-1 ביום, אפשר בשעה קבועה-“שעת הממתק” או “שעת החטיף” ולא לכנות חטיפים/ממתקים בשם: משהו טעים, הפתעה או לתת כצ’ופר לאחר האוכל וכתנאי לאכילת הארוחה.

צפי בסרטון וידאו: חינוך לתזונה בגן הילדים.

נכתב על ידי: ורד שומרוני, נטורופתית ומטפלת בתזונה.

נערך על ידי צוות ‘ללדת באהבה’ (תאריך העדכון האחרון הוא תאריך הפוסט).

קראי על ‘מלחמת העולם השלישית’ – הנקה מול תמ”ל >