תמונות לחדרי ילדים, תינוקות ונוער: אל תזלזלו בבחירתם.
כדי להועיל להתפתחותו הנפשית של הילד עלינו לעזור לו להגיע לשלווה ורוגע בכל פינה בבית. 'בלאגן במוח' יש לו מספיק בכל כיוון. הפינה שלו בחדר צריכה להכיל לא רק צעצועים אלא גם שקט, ואת השקט הזה צריך ליצור באמצעות עיצוב החדר – הרהיטים, התמונות והחלל באופן כללי. על הרהיטים והתמונות להיות רגועים ושקטים ולא 'מקושקשים' מדי. הרעש שממוקם לילד הקט בראשו אינו זקוק ל'עזרה' נוספת. העולם המערבי מספק יותר מדי גירויים לילד, יוצר הפרעות של קשב והפרעות של ריכוז, והפרעות קוגניטיביות נוספות, באמת שלא חסר. כאימהות, עלינו לשים מחסום בפני הרעש, ולתת לילד את המקום השקט שלו בבית. הילד זקוק לחלל ריק שבתוכו הוא יוכל פשוט 'להיות'. כשהילד חולם בהקיץ, הוא ועזר למוחו לארגן את המידע שאגר, בתוך 'מגירות' במחסן הזיכרון, כמו תבניות מסודרות. ולאחר מכן השליפה של הזיכרונות מאותן 'מגירות' תהיה נוחה יותר. כשמסודר, יודעים איפה הדברים נמצאים, גם במוח. אז איך אפשר לעזור לילד לשהות בחלל ולארגן את המידע שלו בתבניות? באמצעות חלל רגוע. ואם נעזוב לרגע את הצעצועים (אותם אפשר לסדר בקופסאות מסודרות), אז החלל מורכב מרהיטים ומתמונות.
7 השנים הראשונות של הילד הן 'זמן חלום'.
מדוע חשוב להתעכב ולחשוב בעת בחירת תמונות לחדרי ילדים? כיוון שעד גיל 7 הילד מצוי ב'שביעון של השמחה' – אלו שבע שנים בהן יש להדגיש בפני הילד את האושר ואת השמחה שיש בעולם. כדי לגדול ולהיות מבוגר בריא בנפשו על הילד לקבל את התחושה שהעולם הוא מקום בטוח, חם ואוהב [1]. שהיקום הוא חלום שכולו טוב, וכי בני האדם ראויים לאמון. כדי לאפשר לילד 'זמן חלום' לפחות עד גיל 7, עיצוב חדר ילדים צריך להיעשות באופן שידגיש את קסמו של היקום.איך נוכל לצייר לילדנו עולם קסום שכזה? באמצעות גישה לחוש הראייה ולחוש השמיעה של הילד.
[1] לפי רודולף שטיינר, אבי החינוך האנתרופוסופי. מקור לקריאה נוספת על השביעון של השמחה באתר 'אנתרופוסופיה בישראל'.
חוש השמיעה: השמיעו לילד רק מוזיקה שמחה ומאושרת
השמיעו לתינוק, לפעוט ולילד מוזיקה שלווה ורגועה, אופטימית, שמחה, מאושרת ולא מלחיצה. לא סתם ממליצים להשמיע לתינוקות ולילדים מוזיקה קלאסית. אופיה של המוזיקה הקלאסית הוא ברובו מרגיע, עוטף ומלטף, ובמיוחד יצירות לילדים. שירי ילדות תמימים ואיטיים הם הבחירה הטובה ביותר להשמיע לתינוק, לפעוט ולילד.
מוזיקה מהירה ומוזיקה בווליום גבוה גורמות ללחץ נפשי
שמת לב פעם שנורא בא לך לרקוד כשאת שומעת את השיר הקופצני ההוא? ופתאום בא לך לחלום ולחייך כשאת שומעת את השיר האיטי ההוא? ואיזה פחד חשת כששמעת את השיר המפחיד שליווה את סרט האימה? ההבדל שאנו חשה בתודעתנו עקב שינוי הקצב של השיר והשינוי בווליום גורם לשינויים פיזיולוגיים ברורים גם בגופנו. וכמובן, שכל מה אנו חשים, חשים גם תינוקות וילדים. כדי למנוע מהתינוק ומהילד תחושת מועקה, עלינו לשים לב למה אנו חושפים אותם באמצעות חוש השמיעה. קשה לשלוט על כל העולם, אולם ניתן לעשות כמיטב יכולתנו בעניין. עשי כמיטב יכולתך כדי לחשוף את הילד למוזיקה מרגיעה ומלטפת, עם קצב איטי מאוד, ובווליום נמוך. ווליום גבוה פוגע בשמיעה.
חוש הראייה: תלו רק ציורים שמחים ואופטימיים
הציגו בחדר הילדים או התינוקות תמונות, איורים וציורים בעלי אופי שמח ורגוע, שמאפשרים תחושת שלווה ואושר פנימי. מכיוון שחוש הראייה של בן האדם הוא החוש השולט במוחו, תמונות 'מקושקשות' מדי עלולות לגרום להפרעות קשב וריכוז. השתדלו לעצב את חדר הילדים באופן שמאפשר מרווח נשימה, תצוגה נקייה ומרגיעה, עם צבעים נעימים, ולא מעורבבים לכדי קשקוש שנדמה כבלתי מובן מרחוק.
ציורים לחדרי ילדים שהם רגועים ואופטימיים יאפשרו לילד להתפתח לכדי מבוגר רגוע ואופטימי. אחד מהציורים האהובים עליי במיוחד הוא "נד-נד", של Joli:
כל תמונה שאנו תולות בחדר הילדים עלינו לבחור בקפידה. אל תבחרי ב- 'מה שיוצא'. בחרי ב- 'מה שטוב ביותר עבור הילד'. בחרי בשמח, בצבעוני, ברגוע, בעולם הקסום. בחרי זאת גם עבורך. עבור כל משפחתך. כי כל מה שאנו מביטות/ים בו במהלך היום, מרכיב את יומנו. אם נראה חיוכים – נרגיש שהעולם הוא טוב. אם נראה פרצופים כעוסים או סתם חסרי הבעה – זה יוריד לנו את מצב הרוח בהתאם. לא סתם המומחים ממליצים לחייך בכוונה מול המראה, עד ש'ייצא לכם' באמת. המוח שלנו הוא 'יצור' מוזר – קל לחווט אותו מחדש באמצעות טריקים די פשוטים. חיוכים, פשוט המון חיוכים – לראות אותם, להרגיש אותם, לתת אותם לאחרים והנה, העולם נראה קצת ורוד יותר. ואת תחושת העולם הורוד חשוב במיוחד להעניק לילדינו, לטובת ילדות מאושרת ובגרות נפשית בריאה יותר.
עוד ציור מתוק במיוחד, שמתאים לעיצוב חדר תינוקות:
חיוכים לכן לרוב 🙂
יעל גרץ.
