מחלות חורף כבר עומדות בפתח והנה אנחנו מתחילים - מצינון ודלקות אוזניים ועד שפעת משביתה, ברונכיטיס ודלקת ריאות. אז מה עושים כדי למנוע? ואם כבר הותקפנו, איך אפשר לטפל ולהקל?
האם המניקה נאלצת להתחבט בשאלות ותהיות רבות לגבי השימוש בתרופות, מזונות וצמחים בזמן מחלה בעודה מניקה, והרבה אמהות מניקות בוחרות שלא להניק בזמן מחלה מפאת הפחד פן הן תדבקנה את התינוק הרך או תשתמשנה בתרופה האסורה בהנקה ועלולה לפגוע בהתפתחות התינוק או בתפוקת החלב.
וכאן המקום להבהיר 2 דברים עיקריים: הראשון לגבי תרופות – הנכון ביותר יהיה להתייעץ במרכז טרטלוגי (מכון פרמקולוגי המוסר מידע לגבי שימוש בתרופת בזמן הריון והנקה). והשני: לגבי הדבקה ממחלת האם –
חשוב לדעת כי חלב אם מכיל מרכיבים חיסוניים אשר מגנים על התינוק מפני מחלות, חיידקים והתפתחות אלרגיות. בזמן מחלתה האם מפתחת במערכת העיכול שלה נוגדנים לגורם המחלה העוברים לחלב ומשם אל התינוק. נוגדנים אלו הם בעצם חיסון סביל שהאם פיתחה נגד המחלות, גם לאלו אשר בהן חלתה או נגדן חוסנה בעבר.
בכתבה זו נאספו טיפולים הבטוחים לשימוש ע"י האם המניקה, התינוק ובכלל.
אז מהן מחלות חורף?
'מחלות חורף' זהו שם כולל לאוסף מחלות אשר הסימפטומים שלהן הם נזלת, שיעול, התעטשות, כאבי גרון, חולשה כללית וחום. לפי הרפואה המערבית מחלות חורף נובעות בעיקר מחשיפה גבוהה לחיידקים ונגיפים ופחות עקב קור ורטיבות. מקור עיקרי למחלות חורף הם הנגיפים שפוגעים במערכת הנשימה העליונה כשההדבקה הינה ע"י עיטוש, נזלת או שיעול.
הרפואה המערבית אינה יודעת כיצד לטפל בנגיפים ולכן ממליצה על טיפול סמפטומתי כמו הורדת חום, ותרופות מייבשות ומכייחות נגד שיעול. בגורמים חיידקיים הרפואה המערבית ממליצה על מתן אנטיביוטיקה.
קיימות מספר בעיות עם הטיפולים הקיימים:
החיידקים מפתחים עמידות לתרופות, וכך מתפתחים חיידקים חזקים ואלימים יותר. בעיה נוספת של הטיפול הינה קטילת החיידקים הטובים ופגיעה בפלורת המעיים; פגיעה זו גורמת להפרעות עיכול.
איך מונעים מחלות חורף?
המניעה הראשונה הינה אוורור החדרים. הנטייה להתקבץ בחדרים אטומים ומחוממים מהווה מצע טוב להדבקה והתרבות הנגיפים. אחר כך נצא ונבדוק את ארון התרופות שלנו:
האם יש שם לימון? דבש? מי מלח? ויטמינים?כמה צמחים לחליטות? ולא נשכח גם את חשיבות התזונה. יש לחזק את הגוף באמצעות תזונה בריאה לכל אורך השנה. האם אנחנו עושים הכל על מנת לשמור ולחזק את מערכת החיסון הטבעית והפיזיולוגית של הגוף שלנו? כדאי להתחיל מכאן, משום שמערכת חיסון טובה וחזקה תשמור על גוף בריא וחסון יותר.
קצת על מערכת החיסון שלנו
מערכת החיסון מגינה על הגוף מפני פולשים זרים ומורכבת מתאי דם ואיברים שונים. אדם נולד עם מערכת חיסון חלשה אשר מתחזקת עם השנים דרך מחלות וחיסונים. תוך כדי מחלה יוצר הגוף מעין 'זיכרון' של הזיהום שתקף אותו, כך שבפעם הבאה שהזיהום מחולל המחלה יתקוף – הגוף יידע כיצד להיערך לקראתו ולחסלו.
תינוק נולד עם מערכת חיסון לא בשלה, אבל גם לא חלשה – תינוקות מגלים עמידות טובה לזיהומים בעקבות מעבר תאים חיסוניים דרך השיליה במהלך ההריון וגם בזמן ההנקה.
מערכת החיסון מורכבת מתאי דם לבנים (לויקוציטים) – ה'לוחמים' שלנו כנגד שלל המחלות. המיוחד במערכת החיסון שלנו – היא מסוגלת להבחין בין תא אויב לתא ידיד! כמה חכמה היא. ישנם כמה סוגים של תאי דם לבנים, ביניהם:
- לימפוציטים – נוצרים במוח העצם, חלקם נודד לעבר בלוטת התימוס, קשרי הלימפה, טחול, שקדים, פוליפים, תוספתן והמעי הדק, וכל השאר משוטטים ברחבי הגוף בזרם הדם ובצינורות הלימפה.
- עיקר התגובה החיסונית הינה של תאי C ו-B. תפקידם העיקרי של תאי B הוא ייצור נוגדנים הטובים בעיקר נגד אנטיגנים.
- תאי T מתאמים פעילות במערכת החיסון וקוטלים אורגניזמים. טובים בעיקר לאיתור וירוסים המסתתרים בתא.
- פגוציטים – תפקידם לבלוע גורם זר חיצוני.
- מקרופגים – אחראים לסילוק תאים מתים ושאריות אחרות הסובבות בדם.
- נויטרופילים, אזינופילים, בזופילים – כימיקלים קטלניים הזוללים תאים.
החומר המפעיל את מערכת החיסון נקרא אנטיגן. מערכת הנשימה שלנו גם היא מגינה מפני אנטיגנים כאשר היא לוכדת בעזרת הסיליה (שערות קטנות המרפדות את הריריות במערכת הנשימה) גורמי זיהום, ומשם מוציאה אותם אל מחוץ לגוף דרך עיטוש או שיעול.
ישנם גורמים רבים המשפיעים על חוסנה ותגובתה של מערכת החיסון, כאשר עוצמת התגובה מושפעת מגיל האדם, תורשה, מתח נפשי, מתח פיזי ותרופות הפוגעות בתאי מערכת החיסון.
חיזוק מערכת החיסון לפי הרפואה הסינית
לפי הרפואה הסינית, מערכת החיסון מושפעת וניזוקה ממצבי חום, קור ושינויים ברמת הלחות; כל אלו עלולים להחליש את מערכת החיסון ולהשאיר את האדם חשוף יותר לחיידקים ולנגיפים. לפי הרפואה הסינית יש לשמור על לבוש חם, אין ללכת יחפים על רצפה קרה ואין לצאת לאחר מקלחת עם שיער רטוב ללא כיסוי ראש. בנוסף, יש להיזהר מרוח קרה וחזקה (בזמן נסיעה למשל) ולהשתדל לא לעבור בין חדרים בעלי שינויים חזקים בטמפרטורה.
איך סטרס משפיע על מערכת החיסון?
לחץ (סטרס) – מחקרים רבים מראים שקיים קשר הדוק בין מצבי לחץ, מבנה אישיות, ורגשות לבין תנגודת ויעילות מערכת החיסון. במצב סטרס חלה עלייה בהורמונים הקורטיקו, סטרואידים והקאטכולאמינים, אשר גורמים לעיכוב פעילות תאי דם לבנים ולדיכוי מערכת החיסון בכלל. אמהות רבות לאחר לידה מנסות להיות 'סופר וומן' כל יכולה: אישה, אם, מנקה, מאהבת, מארחת, בת, סטודנטית, מפרנסת ואין סוף לתארים. וכך, האם לאחר לידה לעתים שוכחת להקשיב לגופה.
גוף האישה לאחר לידה זקוק למנוחה, לאגירת כוחות, להשלמת מאגרים ולאנרגיה. במידה ולא יקבל את כל אלו במידה מספקת, רמת הסטרס בגוף תעלה ומערכת החיסון של האם תיחלש.
חיזוק המערכת החיסונית באמצעות תזונה – אילו מזונות מחזקים ואילו מחלישים?
חשיבות התזונה היא רבה, ומחסור בגורם תזונתי עלול לפגוע ולהחליש את מערכת החיסון. לכן חשוב להקפיד על תזונה נאותה ומספקת של חלבונים אשר נחוצים לייצור נוגדנים.
אילו מזונות מחלישים את מערכת החיסון?
יש להימנע ממזונות בעלי ערך תזונתי נמוך המחלישים את מערכת החיסון כמו סוכר ומוצריו.
להימנע ממזונות המגבירים ליחה כמו מוצרי חלב, חיטה, סויה ובוטנים, אשר אצל תינוקות עלולים לגרום לנזלת אלרגית.
להימנע מצריכה של רעלים כמו צבעי מאכל לא טבעיים, חומרי שימור ומזון מעובד.
מזונות מומלצים לחיזוק המערכת החיסונית:
מי גבינה
מי גבינה, באופן לא מפתיע, הם תוצר לוואי של ייצור גבינה. מים אלו מכילים ריכוז גבוה של חלבונים, חומצה לקטית ואנזימים מהחלב. החומצות שומרות על PH נמוך במעיים ולכן יוצרות חומר מחטא ברמה גבוהה. מי גבינה טובים לטיפול בכאבי גרון, צינון, בעיות עיכול, ומהווים מרכיב עיקרי בפורמולות לספורטאים ובתכשירים לחיזוק מערכת החיסון.
חלבוני מי הגבינה מכילים מרכיבים רבים שנמצאים גם בחלב אם:
אלפא לקטאלבומין ובטא לקטוגלובולין – חלבונים הנמצאים בכמות גדולה בחלב אם ומהווים מקור מצוין לחומצות אמינו חיוניות, קושרים ויטמינים מסיסים בשומן ומסייעים בהטמעת סידן בעצמות ושיניים. אימונוגלובולינים – קשורים למערכת החיסון ומהווים את החלבון העיקרי בכולסטרום. לקטופרין (וגם לקטופראוקסידאז) – לו תפקיד חשוב במניעת זיהומים בעיקר בקרב תינוקות; הוא נקשר לברזל וכך הופך את הברזל לבלתי זמין למחוללי מחלה רבים הזקוקים לו להתרבות.
איך צורכים מי גבינה? מומלץ לשתות כפית בכוס מים בכל ארוחה. קיימים מי גבינה מסוגים רבים, והמומלץ ביותר לטובת המטרה שלנו הינו חלבון מי גבינה שעבר הידרוליזה.
מה עוד מחזק את מערכת החיסון? ספרו לסבתא!
- כמו שסבתא תמיד אמרה – מרק עוף! מרק עוף מכיל ציטוקינים ושומר על איזון נוזלים ואלקטרוליטים (מלחים), משפר פינוי מזהמים מריריות דרכי הנשימה וממתן את התגובה הדלקתית הגורמת לרוב סימני המחלה.
- לתינוקות מעל חצי שנה מומלץ לאכול פירות דקות ספורות מרגע ההכנה, וזאת עקב התחמצנות הפירות (המכילים כמות גבוהה של נוגדי חמצון).
- אבץ: מחסור בו יגרום לירידה בלימפוציטים מסוג T ולירידה בפעילות בלוטת התימוס, וכתוצאה מכך נימחק הזיכרון החיסוני.
- ברזל: מחסור בברזל גורם לירידה בפעילות מקרופאגים, נאטרופילים, ולימפוציטים מסוג T. ההשפעה תהיה אפילו בחוסר קל ללא ביטוי בירידה בהמוגלובין.
"…עוזרת בספיגת ברזל בדם, עגבניה 😉 יש בי ויטמין סי, הצטננת – קח אותי!"
- B6: מחסור גורם לירידה בייצור נוגדנים והתכווצות הרקמות הלימפתיות.
- בטא קרוטן: מגבירה את האפקט של אינטרפרון על מערכת החיסון.
- ויטמין A: שומר על שלמות הקרומים הריריים המהווים קו הגנה ראשוני של הגוף מפני חדירת גורם מזהם.
- ויטמין C: משפר פעילות תאי דם לבנים ומגביר ייצור נוגדנים, שומר על שלמות רקמת חיבור, מונע התפשטות זיהומים, משפר ספיגת ברזל מהמזון, מומלץ לקחת בשילוב של ביופאלבנואידים אשר מעלים את ריכוזו ברקמות ובכך מגבירים את השפעתו. חשוב במיוחד לתינוקות וילדים בתקופת חיסונים.
- N-Acetyl-L-Cysteine: חשוב לשיפור תהליכי טיהור וסילוק מתכות כבדות מהגוף, מסייע בסילוק ליחה מדרכי הנשימה.
- פרוביוטיקה ("בעד החיים"): חשוב לקחת במיוחד אם ניתן טיפול אנטיביוטי ("נגד החיים"). בצינור העיכול של האדם מתקיימים למעלה מ-400 סוגים שונים של מיקרואורגניזמים, ומתנהל מאבק תמידי בין החיידקים הרעים לאלו הידידותיים – ולעתים קרובות עלינו לעזור לידידותיים לנצח. החיידקים משנים את הרכבם הכימי של המזונות, ויטמינים ותרופות ומדכאים מחלות ע"י ייצור אנטיביוטיקה טבעית, עוזרים בייצור אנזימי עיכול ובכלל שיפור תפקוד המעיים. מקורות טובים למזון פרוביוטי: יוגורט מעל 3% שומן או מועשר, ירקות כבושים, לבנה, כפיר. ניתן לצרוך בכמוסות ויש גם פורמולה המתאימה במיוחד לתינוקות (מאוד מקל על תופעת הקוליק, למשל).
חיזוק מערכת החיסון באמצעות רפואה טבעית
הרפואה הטבעית רואה את עצמה כרפואה מונעת, ועל פיה יש חשיבות רבה להתכונן נכון לחורף כבר בתחילת הסתיו, עם השינויים בטמפרטורה ובמזג האוויר – בזמן בו מתחילים להגיף את החלונות ולחמם את החדרים.
הצמחים הבאים יעזרו לנו לחזק את מערכת החיסון מבעוד מועד:
אסטרגלוס – Astragallus Membranaaosus
צמח בטוח לשימוש ארוך ולפעוטות. ידוע כמחזק מערכת חיסון חלשה. לפי הרפואה הסינית הוא מחזק את הטחול והריאה ולכן טוב גם במצבי עודף ליחה במערכת הנשימה. מומלץ כטיפול מניעתי או בין המחלות ולא בזמן מחלה אקוטית. ניתן לרכוש קפסולות לבליעה.
שום -Allium Sativum/Garlic
מוצאו באסיה אך מוכר בכל העולם. מכיל אלינה, אליצינה, גופרית, זרחן, בטא קרוטן, פלואור, ויטמני B. השום הינו אנטיביוטי ולכן טוב לחיטוי, סילוק רעלים וטפילי מעיים, מחזק את הקיבה ומשפר פעילות, מעורר את מערכת החיסון, מכווץ כלי דם ומייבש ריריות ולכן מקל בהצטננות ושיעול, נוגד סרטן, מפחית שומנים וכולסטרול, ומוריד לחץ דם.
האליצין שבשום, אשר הינו תרכובת גופריתית, נכנס למערכת העיכול ומשם נספג למחזור הדם. הוא מופרש מהגוף דרך הריאות ומכאן ריחו האופייני – זו גם הסיבה ששום מסייע בטיפול זיהומים בדרכי הנשימה. מומלץ לצרוך בין 3-6 שיני שום ביום (!).
קמומיל- Camomila
מכיל שמן אתרי, פעולתו מרגיעה ומרפה עוויתות, הוא אנטי דלקתי ואנטי אלרגי. חליטת תה תעזור לנדודי שינה ולהרגעת מערכת העיכול, ותפחית כאב צמיחת שיניים אצל תינוקות. ניתן להשתמש גם בשמן האתרי לחיטוי החדר במבער.
בצל- Allium Cepa
הבצל מהווה מקור טוב לויטמין C, פוליצין, ויטמיני B ובעיקר B6, אשלגן, בטא קרוטן, אנטיאוקסידנטים כמו ויטמין E, סלניום, מכיל גם כלורופיל, אנזימים וקו אנזימים. תכונותיו של הבצל הן חיזוק מערכת החיסון, השפעה על מערכת העצבים, זירוז חילוף חומרים, הוא מטהר את הדם ומסלק רעלים בעזרת הכבד והכליות, מדלל דם וכך תורם להפחתת כולסטרול ושומנים בדם. מכיל מוצילגים העוזרים בכיוח ליחה.
דבש
בדבש נמצאים מעל 180 מרכיבים כימים שונים, תרכובות סוכר שונות, חלבונים, חומצות אמינו, מעט מאוד ויטמינים ומינרלים, למעלה מ-30 סוגי פלבנואידים, נוגדי חימצון ואנזימים. לדבש ישנה פעילות אנטי בקטריאלית חזקה הנובעת בעיקר מרמת PH נמוך, הימצאות מי חמצן בדבש ואנזימים. צבע הדבש, טעמו וריחו תלויים בצוף הפרחים, ובכמות המינרלים ונוגדי החימצון שבו – ככל שהדבש כהה יותר, הוא מכיל יותר ממרכיבים אלו – ומכאן שחימום דבש יפגע באיכותו.
קיימת המלצה שלא להאכיל תינוקות עד גיל 12 חודשים בדבש, משום שבין היצורים היחידים העלולים לשרוד בו נמצאים נבגי חיידק הבוטלנום שעלולים לגרום למחלת עצבים קשה אצל תינוקות: מיצי העיכול של התינוק אינם חומציים מספיק על מנת לקטול את נבגי הבוטלנום.
ראוי לציין כי בארצות הברית מומלץ שלא לחשוף את התינוק לדבש ומוצרי כוורת עד לגיל 18 חודשים. בארץ נערכו כ-300 דגימות דבש שונות בשנים האחרונות, ובאף אחת מהן לא נמצאו שרידים לנבגים.
פרופוליס
מוצר כוורת, בעזרתו הדבורים אוטמות ומכסות את דפנות הכוורת על מנת להגן מפני מזיקים. הפרופוליס מכיל תרכובות דמויות שרף, דונג דבורים, תרכובות כהליות ארומתיות, מעט חומצות אמינו ויטמיני B, פלבאנואידים וחומרים אנטיביוטים נוספים. בזכות חומרים אלו, הפרופוליס הינו אנטי בקטריאלי ואנטי ויראלי – מחטא, נוגד פטריות, ויש בו אנטיביוטיקה רחבת טווח המדרבנת את פעולת בלוטת הטימוס, מונעת מחלות זיהומיות וקוטלת את חיידק הסטפילוקוקוס, מחזקת פעולת פגוציטים ותאי דם לבנים. בשל כל אלו פרופוליס נחשב לפניצילין של הטבע. הפרופוליס נמצא כחוסם אנזימים ולכן מסייע גם בהורדת חום וכאב ומחזק את דפנות כלי הדם. היום ניתן למצוא בבתי מרקחת הומאופתיים מיצוי באלכוהול של פרופוליס אותו מבוגר יכול ליטול בזמן מחלה – 20 טיפות בכוס מים כל שעתיים. לילדים מעל גיל שנה וחצי 5-10 טיפות בכוס מים כל שעתיים.
טיפים טבעיים, שימושיים ופשוטים ליישום בכל בית
- דלקות אוזניים: מכינים מיצוי של שום: לוקחים 50 CC שמן זית בבקבוק זכוכית כהה. לתוכו מכניסים שן שום (רצוי אורגנית), מחולקת ל-4 חלקים. אוטמים את הבקבוק ל-14 יום ומקפידים שלא ייחשף לאור. לאחר שבועיים יש לסנן את השמן ולהעבירו נקי לבקבוק זכוכית כהה, ולטפטף לתוכו כ-20 טיפות של שמן לבנדר. את השמן יש למרוח על מדף האוזן מסביב. אין לטפטף לתוך האוזן. לעצלנים – ניתן פשוט לשפוך לתוך השמן 2-3 קפסולות של שום נוזלי.
- צמחים להנקה – להגברת חלב אם: בחורף כיף לשתות תה. זה מחמם וטעים, אז שיהיה כבר בריא! צמחים כמו מליסה וגרניום מעודדים הפרשת חלב, זרעי שומר וקמומיל גם להם אפקט מגביר חלב ובנוסף, הם תומכים במערכת העיכול גם של האם וגם של התינוק היונק. צמחים שאינם מומלצים בהנקה הם הלענות – שיבא למיניה, מרווה ונענע. צמחים אלו עלולים לייבש חלב!
- חימום הגוף: אפשר להכין חליטות של מקלות קינמון עם ג'ינג'ר, הל ודבש – טעים מאוד ומחמם את הגוף בחורף. הג'ינג'ר גם מחזק את מערכת החיסון. את הדבש מוסיפים לתה הפושר ולא לרותח, משום שדבש מעל 40 מעלות מאבד מערכו התזונתי.
- לשיעול, בעיקר יבש: ניתן להכין מרקחת של בצל קצוץ עם 2 כפות דבש ביולוגי, ולהשאיר בקערית קטנה משך כשעתיים. לאחר מכן, במהלך היום בכל שעה, לשתות רבע כפית המיץ שנוצר.
- כוויות: סכנת חורף נוספת בעקבות תנורים, אח בוערת או כוס תה חם הן כוויות קלות. מה עושים? ניתן לחבוש את המקום עם דבש – מריחה על הפצע או הכוויה ועטיפה בגזה ותחבושת. כך מנצלים את תכונות קטילת החיידקים של הדבש ואת כושר ספיחת המים שלו. ניתן לעשות שימוש בדבש גם באינהלציה – הוספת דבש למכשיר אדים לטיפול במחלות דרכי הנשימה.
- טיהור האוויר בחדר: שימוש במבער לחיטוי האויר בחדר (אין צורך בשאיפת אדים ישירות למערכת הנשימה) – שימוש בתמציות אתריות כדוגמת אקליפטוס לימוני, אשוח סיבירי, לבנדר, קמומיל, הדס.
- להורדת חום: רטיות קרות טבולות בחומץ על איזור הראש והמצח, לבישת גרביים טבולים בחומץ, פרופוליס.
- להנעת ליחה בגוף: אמבט עם 2 כפות אבקת זרעי חרדל, לבישת גרביים עם כפית זרעי חרדל ללילה – עוזר להניע את חום הגוף מלמטה למעלה. עיסוי פריקסיון על בית החזה וגב עליון עם שמן שומשום מחומם ומעט אבקת זרעי חרדל. ניתן למצוא כמעט בכל פארם פלסטרים המכילים זרעי חרדל טחונים או פלפלת (לא לתינוקות!).
שיהיה לך חורף חם ובריא 🙂
