צילום רחם בשל בעיות פוריות – הסבר מפורט מאת ד"ר אמיר ויס.

הסיבות העיקריות לאי פריון אצל זוג הן בעיות ביוץ, בעיות זרע, בעיות חסימה, צירוף של מספר בעיות או אי פריון בלתי מוסבר. תפקידו של צילום הרחם הוא לאבחן בעיות חסימתיות אשר גורמות לאי פריון.

נס יצירת החיים, ההפריה, מתרחשת בחצוצרה כאשר הביצית הבשלה מופרית על ידי הזירעון.
כל מחסום בדרך למפגש זה בין ביצית לזרע יוריד את הסיכוי להריון.
כאשר החסימה היא מלאה ודו-צדדית אין אפשרות להריון פרט לדרך הפריה חוץ גופית.

במהלך צילום הרחם מזריקים נוזל על בסיס יוד לתוך הרחם, דרך החצוצרות ולתוך האגן תוך כדי שיקוף וצילום רנטגני.
בהסתכלות על התמונות ניתן לראות את המבנה של הרחם, את החצוצרות ואם הנוזל מתפזר באגן.
ניתן לאבחן אנטומיה לא רגילה של הרחם, הדבקויות תוך רחמיות ו\או חסימות של החצוצרות.

כיום נפוצות שני טכניקות לביצוע צילום רחם:

בטכניקה הראשונה, הותיקה יותר, מכניסים שני להבים לנרתיק על מנת להרחיב את הדפנות ולחשוף את צוואר הרחם. תופסים את צוואר הרחם עם צבט (פעולה שלעיתים כואבת) ומחדירים לצוואר הרחם צינור מתחתי שבקצהו קונוס הנצמדת לפתח צוואר הרחם.
מושכים את הרחם ומזריקים לתוך צוואר הרחם את תמיסת היוד דרך הצינור. הצינור עצמו לא נכנס לרחם אלה רק לצוואר הרחם.

בטכניקה השנייה מפסקים את הנרתיק עם ספקולום רגיל.
הספקולום הוא המכשיר שבוא משתמש הגניקולוג בבדיקה גניקולוג.
כינויים נרדפים לספקולום בציבור: "מלקחיים" או "הברווז הזה."

מחדירים צינורית גמישה לתוך הרחם שבקצהו בלון קטן שמתנפח בתוך הרחם וכך מונעת בריחה של הנוזל לנרתיק. מזריקים את התמיסה דרך הצינורית ומשקפים ומצלמים רנטגנית.

צילום רחם "נהנה" ממוניטין של בדיקה כואבת במיוחד. "עינוי".
אבל מניסיוני הרב בשתי הטכניקות השתכנעתי שהשיטה עם הצינורית הגמישה הרבה פחות כואבת.
למעשה, חלק ניכר מהנשים שעברו את הבדיקה אמרו לי לאחר מכן "זה הכל?", "או מזה כל כך פחדתי?"

בשיטה השנייה אין צורך בתפיסת צוואר הרחם עם צבט. אין צורך למשוך את הרחם לאורך כל זמן הבדיקה כדי להצמידו לקונוס על הצינורית הקשיח. כמות התמיסה שצריך להזריק בד"כ פחותה.
עם זאת עדיין מדובר בבדיקה פולשנית וכואבת.
רוב הנשים מתארות את הכאב כדומים לכאבי מחזור. כמובן לכל אישה יש את סף הכאב שלה, וכל אישה שונאת את הבדיקה הגניקולוגית במידה שונה, אבל עם הצינורית הגמישה נראה שבהחלט מדובר בבדיקה שנסבלת למרבית הנשים.

המטרה העיקרית של צילום רחם היא אבחנתית, אבל לפעמים הבדיקה גם טיפולית.
מתצפיות נראה שאחוז ההריונות הספונטניים (ללא טיפול) גבוהה יותר בשלושת החודשים הראשונים אחרי הבדיקה. מייחסים את זה לפתיחה או שטיפה של החצוצרות.
לפעמים ממש ניתן לראות תוך כדי שיקוף איך החצוצרה נפתחת תוך כדי הזרקת התמיסה.

צילום רחם הוא חלק מהבירור של אי-פריון אך לעיתים המטופלות מעדיפות לדחות את הבדיקה ולעשותה רק עם לא משיגים הריון עם הטיפולים הראשונים – וזה בסדר, בתנאי שהאישה מבינה שלטיפול רגיל (פרט להפרייה חוץ גופית) אין סיכוי להצליח אם החצוצרות חסומות דו-צדדית.
מנגד, במידה והאישה תהרה היא תחסוך לעצמה את הבדיקה הזאת.

תופעות לוואי בצילום רחם

בד"כ כאבים דמוי כאבי מחזור.
במקרים נדירים, היות ומדובר בפעולה פולשנית, יתכן החדרת זיהום לאגן או פגיעה ברחם או חצוצרות. סיבוכים אלה נדירים.

מתי לעשות את הבדיקה?

מומלץ לעשות את הבדיקה לאחר הוסת אבל לפני הביוץ. כך האישה עדיין יכולה להרות באותו חודש אחרי הצילום.
לרוב מדובר על בין יום 6 עד 13 של המחזור.
ניתן לעשות את הבדיקה גם אחרי הביוץ אבל אז חשוב להקפיד לא לקיים יחסי מין בלתי מוגנים בין מועד הוסת למועד הבדיקה כך שלא יהיה מצב שהאישה בהריון בזמן הבדיקה היות ומדובר בבדיקה עם קרינת רנטגן.
ככלל, אנו ממליצים לאישה לא לקיים יחסים בלתי מוגנים בין מועד הוסת למועד הבדיקה בלי קשר למועד שבו מתבצע הבדיקה.

נשים עם אסטמה או רגישות ליוד צריכות לשקול את נחיצות הבדיקה מול הסיכון ולקבל הדרכה
והכנה בהתאם מהרופא המטפל.

רצוי שנשים שסבלו בעבר מדלקות באגן יקבלו אנטיביוטיקה סביב הפעולה למנוע דלקת חוזרת.

נכתב על ידי ד"ר אמיר ויס – גניקולוג, מומחה לפריון.