אובדן הריון הוא השם המתאר את המעבר ממלאות ההריון לריקנות אובדנו, ולכן הוא השם המתאים ביותר לתיאור המצב (ולא ‘הפלה’, שמו הנפוץ).
אובדן הריון הוא תופעה שכיחה ביותר ונשים רבות חוות אותה.
אולם כשאובדן ההריון קורה לאחר ניסיונות רבים וזמן רב של ציפייה, תקווה והמתנה האובדן ,הכאב, הריקנות, הבדידות והתיסכול הם חזקים ,עמוקים וקשים יותר .
מלבד רגשות קשים אלו מתווספת תחושת הקינאה הגדולה המלווה את תהליך טיפולי הפוריות- הקינאה במי שיכול להרות ללא קושי ומאמץ.
ישנן כאלה המרגישות שהן נענשות פעמיים – גם כיוון שלא הצליחו להרות בדרך טיבעית וגם בגלל כישלון הטיפול.
לרוב בגלל הרצון החזק להמשיך ולנסות להיכנס להריון, ממשיכים בטיפולים ולא מאפשרים לקחת הפסקה כדי לעבור תהליך של עיבוד האבל.
אבל הוא תהליך טבעי שמתרחש לאחר אובדן, והוא עוזר בתהליך הפרידה.
האבל באובדן הריון הוא על התקווה שלא התגשמה ועל החלום הלא ממומש.
אבל הוא אישי ושונה מאדם לאדם ולכן אין דרך אחת נכונה להתמודדות, וכל אדם מתמודד בדרך הנכונה בשבילו.
גם בדת היהודית כמו בדתות אחרות אין טקסים או נורמות לאבל על אובדן הריון או מות עובר והדבר מקשה יותר על התהליך ולכן הוא אישי ולא חברתי. לכן חשוב לעבור תהליך של אבל בדרך הנכונה לכם. ניתן לבצע טקס פרידה קצר, להדליק נר, להקריא משהו שכתבתם או שנוגע בכם, לתת תרומה,לטעת עץ לזכר העובר או כל דרך אחרת המתאימה לכם.
גם אם ממשיכים בטיפולי הפוריות כדאי לשחרר ולפרוק את הרגשות הקשים. כמו כן השתתפות בקבוצות תמיכה בהם ניתן לחלוק את הקושי עם אנשים באותו מצב מקלים על ההתמודדות עם עיבוד האבל.
מיכל.