אובדן הריון הוא המצב בו אישה עוברת באופן חד מחווית מלאות ההריון לריקנות אובדן ההריון.
למרות שאובדן ההריון היא תופעה שכיחה ביותר ונשים רבות עוברות אותה, לרוב היא חוויה שאישה עוברת לבד. רוב האנשים שסביבה לא יודעים עליה, ואין שום טקס או מנהג בחברה או בדת להתמודד עם האובדן של מי שלא נולד.
הדבר מושפע גם כמובן מהעדר שיח על נושא המוות בתרבות המערבית וסגידה לחיים, לצעירים ולבריאים.
אובדן הריון הוא אירוע הגורם לניפוץ החלום ללדת תינוק בריא וגורם לתחושות של כאב, ריקנות, בדידות, אובדן ,תיסכול, כעס ואבל. אבל הוא חוויה אישית ולכן אין דרך נכונה וכל אחת מתמודדת בדרכה.
לעיתים קיים פער בין תחושות האבל של האישה לבין הציפייה ממנה להמשיך ולחזור לשיגרת החיים במהירות. ולעיתים קיים קושי לאישה לדבר על הנושא מחשש לתגובות שיפוטיות מצד הסביבה.
תגובות אבל אופייניות הן:
- הסתגרות, רצון לחזור ולדבר על האובדן והרגשות שמלוות אותו, חרדה,
- הפרעות אכילה המתבטאות באובדן תיאבון או להיפך באכילה מרובה,
- הפרעות שינה – נדודי שינה (אינסומניה) או שינה מרובה.
- כמו כן עלולים להופיע סימני פוסט טראומה כגון זכרונות מטרידים, מתח,כעס, הימנעות ממקומות ומאנשים שמזכירים את האובדן, הימנעות מהשתתפות באירועים חברתיים של הולדת תינוקות ומפגש עם נשים בהריון.
הרגשות הקשים עלולים להופיע לסירוגין ואפילו במפתיע בגלל אירוע שמזכיר את האובדן.
תהליך עיבוד האבל דורש סבלנות זמן ותמיכה.
