פוריות

התפתחות הריון לכדי לידת תינוק בריא היא בסיסית ומורכבת כאחד. אנחנו חוות את גופנו על כל איברי הרבייה כמובן מאליו, אולם חלקנו נתקלות בקשיים רבים בדרך אל האימהות.

בעיות פוריות נפוצות מאד בימינו.

כיום 10% מהזוגות שמנסים להיכנס להריון לא מצליחים להרות בשנה הראשונה ויוגדרו כסובלים מבעיות פוריות, כלומר אחד מתוך 10 זוגות. קשיים אלו מעלים לעיתים רגשות קשים, כמו פיקפוק בערך העצמי שלנו וביכולותינו ושל בן זוגנו, לעירעור תחושת המסוגלות וחוסר שליטה על חיינו.

בהמשך נרחיב על התחושות המגוונות הקיימות סביב נושא האימהות בכלל, תוך מתן לגיטימציה לכל הקולות הקיימים בתוכנו והשאלות הרבות העולות בנושא ההורות.

הפוריות היתה גורם חשוב ומשפיע על ההתפתחות האנושית והתרבותית מימים ימימה, ועדות לכך קיימת מהשבטים הקדומים אשר האמינו באלות פיריון. אלו היו החשובות באלות ולכן זכו לכבוד רב. גם בתנ"ך מוזכרות מספר נשים המתקשות ללדת ובינהן שרה. שרה ואברהם איבדו את התקווה לילד (אך לפי המסופר זכו לתינוק שהובטח להם ע"י האלוהים למרות גילם המבוגר). עודנו בסיפורי התנ"ך – גם רחל התייסרה שנים רבות בציפייה לילדים, וידוע ביטוייה: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי". ביטוי זה מתאר את ערגתה העצומה של רחל לילד. ערגתה כה עצומה עד כי חייה אינם נחשבים בעיניה אם לא תצליח להביא ילד לעולם.
אך גם רחל, כדרכם של סיפורים עם סוף טוב, לבסוף זכתה בשני בנים, ונאמר עליה בסיפור: "וישמע אליה אלוהים ויפתח את רחמה". אולם המחיר אותו שילמה על הולדת בנה השני היה מחיר חייה – מוות בלידה – וכך ניתן לראות כי עוד מן הסיפורים הקדומים הפחד המלווה את תהליך הלידה ליווה את האדם גם בעבר, והוא ממשיך להטריד את תת המודע שלנו בסוגיות סיום חיינו המלוות את יצירתם של חיים חדשים.

מן הסיפורים והאגדות הקדומות אנו יכולים להסיק כי גם בעבר התמודדו עם בעיות של אי פוריות, וכי זוהי לא בעיה של "העולם החדש" בלבד – אך חשוב לציין כי חוסר הפוריות בעולם המערבי כיום, גדולה יותר מבעבר.

בימי הביניים רופאים תירצו את חוסר פוריותן של נשים כעונש משמיים על חוסר נאמנות האישה ועל הנאתה מקיום יחסי מין. אמונה טפלה ומיזוגנית זו אומנם שונה מאד מהתפישה בימינו בעולם המערבי בו אנו חיות, אך לעיתים גם אמונות שלא קשורות אלינו באופן אישי אלא נסחבות מן העבר התרבותי הקולקטיבי של הנשים עלולות עדיין לתפוס מקומן בתת המודע שלנו ולחסום אותנו מקבלת תהליך הלידה בשלמותו. אמונות אלו ואחרות יוצרות בנו מחשבות אשר משפיעות על יחסנו לעצמנו וכן לאנשים אחרים מסביבנו, וחבל.

כשאנו מאמינות למחשבות השקריות המלחיצות אותנו

(למשל: "מה זה אומר עלי שאני עדיין לא בהריון? אולי אני לא ראויה להיות אמא?" ועוד מחשבות רבות אחרות), אנו מייעדות לעצמנו חיים מלאי מתח וסבל מיותר. הדבר הראשון בתהליך השחרור מהסבל הוא זיהוי המחשבות שמפעילות ומנהלות אותנו מאחורי הקלעים. אם נחקור את אותן מחשבות נראה כי ניתן להשתחרר מהן ואף לאהוב את חיינו, את עצמנו (בחיי!) ואת מי שסביבנו.
אי פוריות נחווית לעתים קרובות כמשבר גדול מאוד, ובצדק. המשבר מעורר קשיים רבים אצל האישה ואצל בן זוגה, ולפעמים גם אצל המשפחה הקרובה (אמא, אבא, אחים) אשר אינה יודעת איך להגיב ומיוסרת על כך שאין ביכולתה להגיש עזרה.

אך בעיות פוריות אינן חד ממדיות, ולכן כדי לפותרן יש להתייחס באופן משולב גם לגוף וגם לנפש, ולתת תמיכה פיזית, רגשית וחברתית.

נכתב על ידי צוות ללדת באהבה, בשיתוף עם מיכל קורן – עובדת סוציאלית, מטפלת הוליסטית המתמחה בעבודה פרטנית וקבוצתית עם נשים בנושא הפוריות.