שימור דם טבורי עולה שוב לכותרות כטיפול פורץ דרך באוטיזם ושיתוק מוחין

מחקרים רבים מהשנים האחרונות מצביעים על דם טבורי כעל הכוכב החדש בתחום הטיפול בילדים עם אוטיזם או עם שיתוק מוחין. האם לאור הגילויים החדשים יש להמליץ על שימור דם טבורי בכל לידה כדי שישמש כ’תעודת ביטוח’ ביולוגית?

מדידות סטטיסטיות מהשנים האחרונות מראות כי קיימת עלייה בכמות הילדים הסובלים מאוטיזם.

לטובת ענייננו, אין זה משנה מהי הסיבה הספציפית לעלייה החדה במספר האוטיסטים בישראל ובעולם כולו. בין אם הסיבה לעלייה בכמות האוטיסטים היא יכולת טכנולוגית לאבחון שהתפתחה לאורך השנים, בין אם היא סמיכות הריונות ובין אם לידה בגיל מבוגר [1], הנקודה החשובה נותרת בעינה:

שיעור האוטיסטים באוכלוסייה הולך וגדל. נכון להיום, 1 מתוך 100 תינוקות יאובחנו על הספקטרום האוטיסטי [2].

‘סיכוי של 1 מתוך 100 הוא סיכוי אומלל. מה יהיה על התינוק שלי?’
רק לשם ההשוואה, הסיכוי לזכות בלוטו הוא בערך 1:2,000,000 (אחד לשני מיליון) – סיכוי עגום למדי – ובכל זאת אנשים ממלאים טופס זכיה, או שמא עלינו לקרוא לו ‘טופס תקווה לזכיה’. ומהו הסיכוי ללדת ילד הנמצא על רצף האוטיזם?

הסיכוי ללדת ילד ‘על הספקטרום’ דומה לסיכוי למות בתאונת דרכים [3]. זה לא נתון מעודד במיוחד. אם ניסע בזהירות ונהיה מודעים לכביש בכל רגע, נצליח להקטין את סיכויינו להיות מעורבים בתאונת דרכים. ומה על הקטנת הסיכוי של ילדנו ללקות באוטיזם? מניעה שכזו עדיין לא הומצאה, אך מסתמן כי ישנה התקדמות פלא בכיוון ההחלמה דווקא.

“אנחנו מאמינים שתאי הדם הטבורי משחררים כימיקלים שמאותתים לתאים במוח לתקן מעגלים עצביים פגועים.”

~ ד”ר ג’ואן קורצברג בראיון לידיעות אחרונות [9]. כיום מדענים רבים מאמינים כי אוטיזם מקושר לפעילות עצבית לא מאוזנת במוח, אשר גורמת לפגיעה במעגלים העצביים [10].

למזלנו, אנו חיים בתקופה מופלאה של מדע חדש, תקופה בה מדענים רבים כבר לא חוששים לבדוק ‘מחוץ לקופסא’, ולכן הציבור זוכה בשלל גילויים מפתיעים בתחום הביולוגיה והרפואה. באשר לאוטיזם, רבים באקדמיה מדברים כיום על שימור דם טבורי כעל ‘התרופה החדשה’.

לאחרונה התגלה כי דם טבורי משפר באופן מעורר פליאה את תפקודם של ילדים אוטיסטים וכן את תפקודם של ילדים הסובלים משיתוק מוחין.

מחקר ראשון בעולם מסוגו דיווח בשנת 2017 על פריצת דרך משמעותית [4]. המחקר בדק כיצד משפיע מתן עירוי דם טבורי עצמי (דם טבורי של הילד עצמו, שנשמר בעת לידתו) על ילדים הסובלים מאוטיזם ושיתוק מוחין. בדיקת הילדים מס’ חודשים לאחר מתן הדם הטבורי גילתה כי תפקודם של הילדים השתפר באופן מפתיע ומשמעותי ביותר: הילדים הצליחו לתפקד באופנים חדשים ובעלי חשיבות מרובה הן מבחינה מוטורית והן מבחינה קוגניטיבית. המחקר נערך על ידי ד”ר ג’ואן קורצברג וד”ר ג’רלדין דוסון. מאז, שתי המומחיות – ובעיקר ד”ר קורצברג הכריזמטית – הפכו למומחיות בעלות שם עולמי בתחום, והן מוזמנות להרצות בכל כנס רלוונטי. הורים לילדים אוטיסטים, אנשי מקצוע מהתחום ומתעניינים אחרים ‘עולים לרגל’ כדי לשמוע את הרצאותיה ומתרגשים מדבריה המעודדים של ד”ר קורצברג.

בשל העלייה המגמתית במספר הלוקים באוטיזם בעולם, עלתה גם שכיחותם של המחקרים בנושא. מחקר נוסף שפורסם בפברואר 2018 על ידי קבוצת חוקרים מקליפורניה [5] מדווח על תוצאות דומות: טיפול באמצעות עירוי דם טבורי עצמי בילדים על הרצף האוטיסטי שיפר באופן משמעותי את תפקודם של אותם הילדים.

יש לכם שאלות? תוכלו לשאול את היועץ/ת של ‘טבורית’ כל שאלה העולה בדעתכם ולקבל מענה מקצועי לעילא ולעילא, בחינם וללא התחייבות. כתבו את שאלותיכם כאן והן תועברנה ליועץ ממש עכשיו:

ומה עם דם טבורי שלא לצורך שימוש עצמי?

האם אפשר לתרום למשפחה הגרעינית או לאחרים?
השימוש בדם טבורי אלוגנאי – כלומר, דם טבורי של קרוב משפחה או של תורם זר – הוכח כיעיל. דם טבורי של הילוד יכול לעזור לו בעת מצוקה עתידית חלילה (שימוש עצמי), ועשוי לעזור לאח/ות או להורה, ובמידה והמשפחה בוחרת לשמור את הדם הטבורי בבנק ציבורי ולא בבנק הפרטי של המשפחה אזי מנת הדם הטבורי יכולה לעזור לאנשים נוספים שנמצאו מתאימים לתרומה.

ד”ר קורצברג [9], על השתלות שאינן עצמיות:
“דם טבורי אלוגנאי (של קרוב משפחה או מתורם זר, ר”א) הוכח כיעיל בהשתלות תאי גזע. שימוש בו נבדק גם עבור השתלות בילדים עם שיתוק מוחין או אוטיזם שאין להם מנת דם טבורי עצמי שנשמרה בלידה.”

מחקרים מראים כי גם דם טבורי שהתקבל מקרוב משפחה או מתורם זר משפר את תפקוד הילד מקבל התרומה, ולא רק דם טבורי ממקור עצמי.
תוצאותיו החיוביות של ניסוי קליני מבוקר שנערך בסין [6] ומתמקד במציאת טיפול לילדים עם שיתוק מוחין גם הן מעודדות את החוקרים בתחום להמשיך ולהשקיע ממרצם בנושא. החוקרים דיווחו על שיפור משמעותי במדדי התפקוד של ילדים אשר טופלו באמצעות עירוי דם טבורי של תורמים זרים. מסקנתם המפורסמת של החוקרים היא כי תאי גזע מזנכימליים מדם טבורי משפרים את תפקודם המוטורי ואת תפקודם הכללי של ילדים הלוקים בשיתוק מוחין.

האיגוד האמריקני לרפואת ילדים קבע במסמך מנובמבר 2017 : שמירת דם טבורי בלידה הצילה חיים של עשרות אלפי ילדים בשנים האחרונות [8]

האם גם חולים מבוגרים יכולים לקבל עירוי דם טבורי?

לאחרונה צץ פתרון גם עבור המבוגרים הזקוקים למנת דם טבורי. המחקרים, עד לא מזמן, התבצעו כולם בילדים כיוון שמנת דם טבורי יכולה הייתה להכיל בעבר כמות קטנה מאוד של תאי גזע. כמות זו לא הספיקה לגופו של מבוגר. מס’ תאי הגזע במנת דם טבורי הוא מוגבל, ולכן לו היו מבצעים השתלה שכזו אצל מבוגרים, לא היו מספיק תאי גזע כדי לחולל אצלם שינוי ושיפור משמעותי והתהליך כולו לא היה נוחל הצלחה.

לשמחתנו, בדצמבר 2017 חברת גמידה-סל הישראלית פרסמה [7] כי נחלה הצלחה בניסוי השתלת תאי גזע ממקור דם טבורי אשר שוכפלו במעבדה לפני ההשתלה. חברת גמידה-סל מתמחה בטיפול בסרטן באמצעות תאי גזע ובמיוחד תאי גזע ממקור דם טבורי. החברה פיתחה טכנולוגיה פורצת דרך לשכפול תאי גזע במעבדה כדי שהטיפול באמצעות תאי גזע עם מנת דם טבורי יהיה אפשרי גם עבור חולים מבוגרים.

היכולת הטכנולוגית לשכפל תאי גזע במעבדה החלה להציל חולים מבוגרים אשר זקוקים להשתלת דם טבורי

השתלות שכאלו כבר בוצעו בהצלחה מאז דצמבר 2017 במספר חולים מבוגרים בבית החולים שיבא בתל השומר. עם המצאתן של טכנולוגיות חדשות שכאלו, החשש כי כמות התאים במנת הדם הטבורי נמוכה מכדי להציל אדם בוגר – התפוגג. ועתה, שימור דם טבורי מתבצע גם למטרת טיפול במבוגרים החולים באחת מ-80 ויותר המחלות האפשריות לטיפול באמצעות תאי גזע כסוגים רבים של סרטן, מחלות של מערכת החיסון, מחלות של חילוף חומרים וכפי שהיינו עדים לכך לאחרונה, גם אוטיזם ושיתוק מוחין ואף סוכרת סוג 1.

כדאי לדעת:

• יש החזרים גדולים על העלות מקופות החולים השונות.
  קופות החולים כבר הבינו שיש עניין רב בשימור דם טבורי ולכן הצטרפו לחגיגה. אם אתם רוכשים שירות של שימור דם טבורי, סביר שמגיע לכם החזר מקופת החולים שלכם – עד 75% מהעלות הפרטית ששילמתם.
• לאורך כמה זמן שומרים דם טבורי?
  תאי גזע שהוקפאו לפני כ-20 שנה נמצאו כיעילים. יתכן ובעתיד תימצא טכנולוגיה מדעית שתאפשר את הקפאת מנת הדם הטבורי למשך יותר מ-20 שנים.
• מהי עלות שימור דם טבורי?
  עלות שימור דם טבורי היא משתנה. העלות יכולה לנוע בין כמה עשרות שקלים בודדים לתשלום חודשי (ישנם דמי רישום בעלות של כ-450 ש”ח חד פעמי), ועד לכמה אלפים בודדים (בין כ- 2,500 לכ-8,000 ש”ח) עבור תשלום יחיד וחד פעמי.
• מה ההטבות שאתם יכולים לקבל?
  בשל העלות הגבוהה של ההליך, החברות הפרטיות השונות לשימור דם טבורי מציעות הטבות רבות. ביניהן מתנה של 1,500 ש”ח לרכישת מוצרי תינוקות, כמה עשרות שקלים בודדים עבור תשלום חודשי לשימור דם טבורי, או תשלום חד פעמי של כ-2,500 ש”ח דרך מאוחדת שיא.

דם טבורי הוא תחום מדעי המתפתח באופן תדיר, ותמיד כדאי להיות עם היד על הדופק – גם כדי לא להחמיץ גילויים חדשים שנתגלו בתחום לאחרונה.

סביר שיש לכם שאלה שרק מומחה יכול לענות עליה.

לשם כך יצרנו עבורכם ערוץ ישיר ליועץ מקצועי של חברת ‘טבורית’. כך תקבלו מענה מהיר, בחינם וללא התחייבות. רישמו כאן את שאלתכם ואנו נעביר אותה ליועץ, ברגע זה:

עם התקדמותה המהירה של טכנולוגיית תאי הגזע עיני כולנו נשואות אל האופק עם תקווה אמיתית לריפוי מחלות רבות באמצעות תאי גזע ממקור דם טבורי, ונדמה לי כי אנו יכולים לצפות לעתיד מזהיר בתחום.

רק בריאות!

מיכל הררי,
פורטל ‘ללדת באהבה’ – פוריות, הריון ולידה, תינוקות וילדים.

לקריאה נוספת:

[1] לפי ד”ר אורית סטולר, מומחית נוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, העובדת במרכז לאוטיזם בבית החולים אסף הרופא, בראיון ל-וואלה! – “אם אישה נכנסת להריון פחות משנה אחרי לידה הסיכויים לילד אוטיסט עולים, כשאחת ההשערות היא כי רמות טסטוסטרון גבוהות ברחם קשורות לאוטיזם, ורק שנה אחרי הריון הגוף מתאזן תזונתית והורמונלית. חשוב להדגיש כי עם כל ההסברים הקיימים, עדיין נותרים גורמים המוערכים כ-40% מהמקרים שלא מוסברים, וההשערות הן כי מדובר בגורמים סביבתיים כמו מים, אוויר או חומרי הדברה”.
[2] נתונים סטטיסטיים: אלו”ט / אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם
[3] לפי הדו”ח השנתי לשנת 2017 של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
[4] ראיון עם ד”ר ג’ואן קרוצברג באתר CNN / אפריל 2017 (אנגלית)
[5] טיפול בילדים עם שיתוק מוחין באמצעות דם טבורי עצמי, פורסם ב-STEM CELLS JOURNAL, פברואר 2018 (אנגלית)
[6] טיפול בשיתוק מוחין בעזרת תאי גזע מזנכימליים מדם טבורי / ד”ר אבי טרבס, מומחה בתאי גזע ורפואה רגנרטיבית / יולי 2018
[7] על ריבוי תאי גזע בתרבית דם טבורי לפני ההשתלה / דצמבר 2017
[8] ד”ר איתי גל בכתבה ל-YNET בריאות
[9] ד”ר קורצברג בראיון לידיעות אחרונות, ינואר 2018
[10] על הרצף: מה אנו יודעים על אוטיזם / מכון דוידסון / נובמבר 2017