[bsa_pro_ad_space id=5]
על פונדקאות בישראל ועל פונדקאות בחו"ל: מהי עלות פונדקאות בארץ ומהי עלות פונדקאות בחו"ל? מי יכול להגיש בקשה להליך פונדקאות בארץ ומי אינו זכאי? הכול בכתבה שלפניכם.
הגדרות בסיסיות, לפני הכל:
'אם פונדקאית' היא אישה אשר הסכימה להשתיל ברחמה ביצית מופרית ולשאת את ההריון עבור זוג ההורים, כאשר בתום ההריון יקבלו לידיהם ההורים את התינוק הנולד.
הליך 'פונדקאות' מתחיל במציאת אם פונדקאית כשירה ובריאה, חתימת חוזה מול האם הפונדקאית ועד קבלת התינוק לידי ההורים לאחר הלידה.
את הליך הפונדקאות ניתן לבצע בישראל או בחו"ל.
החוק אינו מאפשר זכויות פונדקאות שוות לכלל האוכלוסיה, ולכן כאשר הליך פונדקאות בישראל הוא בלתי אפשרי, זוגות פונים לבירור אודות הליך פונדקאות בחו"ל.
בכתב זה נפרט על שתי האפשרויות.
עלות פונדקאות בארץ מול עלות פונדקאות בחו"ל
ההבדל בין עלות פונדקאות בארץ לבין זה שבחו"ל הוא גדול. לטובת ההשוואה, עבור עלות פונדקאות בחו"ל נעשה שימוש בארץ גיאורגיה. בעוד שבישראל העלות הבסיסית לפונדקאות תהיה כ-220,000 ש"ח, עלות פונדקאות בגיאורגיה תהיה כ-150,000 ש"ח.
עלויות אלו לא כוללות עלויות נוספות העלולות להתווסף לעלות הכוללת, הנובעות מלידת תאומים או ניתוח קיסרי. גם העלויות הנוספות הללו הן זולות יותר בחו"ל מאשר בישראל. עלות תוספת לידת תאומים בישראל תהיה כ-15,000 ש"ח, ואילו בגיאורגיה היא תעמוד על כ-1000$. עלות תוספת ניתוח קיסרי בישראל תהיה כ-5,000 ש"ח ואילו בגיאורגיה היא תעמוד על כ-700$.
זוגות חד מיניים יכולים לעבור הליך פונדקאות בחו"ל
פרט להבדל בעלויות, ההבדלים העיקריים בין פונדקאות בארץ לבין זו שבחו"ל הם כי בהליך בארץ לא מאפשרים לזוגות חד מיניים, הומוסקסואלים ולסביות, להתחיל הליך ובחו"ל אין כזו מגבלה. בנוסף, בהליך פונדקאות בארץ לא מאפשרים לאם יחידנית לקבל תרומת ביצית, ובחו"ל אין כזו מגבלה.
להבדל בעלויות מתווספים הבדלים בזמני ההמתנה
הזמן שיחלוף, בממוצע, מתחילת הליך בישראל ועד תחילת הטיפולים בפועל עומד על כחצי שנה. בגיאורגיה מדובר ב-4 שבועות.
פונדקאות בישראל
החוק המסדיר פונדקאות בישראל הוא 'חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996' [1], ובשמו העממי: 'חוק הפונדקאות'.
חוק הפונדקאות בישראל מגדיר כמה הגדרות ברורות:
- 'אם נושאת' = אישה אשר נושאת הריון עבור הורים מיועדים, כלומר: אם פונדקאית.
- 'הורים מיועדים' = איש ואישה שהם בני זוג, או אישה יחידה שהיא ללא בן זוג. אב יחיד לא זכאי להליך פונדקאות בישראל. בני זוג מאותו המין גם הם לא זכאים להליך פונדקאות בישראל.
- תנאי: הביצית לא יכולה להיות שייכת לאם הנושאת (הפונדקאית).
- תנאי: במקרה של בני זוג, על הזרע להיות שייך לאב המיועד. האם יכולה להיעזר בתרומת ביצית.
- תנאי: במקרה של אם מיועדת יחידה על הביצית להיות שייכת לאם המיועדת. אם יחידנית לא זכאית לעשות שימוש בתרומת ביצית.
באילו תנאים צריך לעמוד כדי להיות זכאים להליך בישראל?
על האם הנושאת לעמוד בתנאים אלו:
- על האם הנושאת להיות תושבת ישראל; על ההורים המיועדים להיות תושבי ישראל.
- על האם הנושאת להיות אישה לא נשואה – על אף שהועדה יכולה לאשר כאם נושאת גם אם נשואה, בתנאי שההורים עשו מאמץ סביר למצוא אם נושאת שאינה נשואה, וזאת להנחת דעתה של האם הנושאת.
- ילדיה של האם הנושאת, במידה והרתה בעבר, נמצאים ברשותה, ולא מחוץ למשמורתה לפי צו בית משפט.
- האם הנושאת הרתה לא יותר מ-4 פעמים בעבר.
- על האם הנושאת להיות בטווח הגילאים 22 שנים ועד 39 שנים, ולא מלאו לה עדיין 39.
- בתנאי שהאם הנושאת לא הרתה יותר מפעמיים בעבר כאם נושאת, וכי היא לא ילדה כאם נושאת יותר מפעם אחת.
- האם הנושאת לא יכולה להיות קרובת משפחה של אחד ההורים המיועדים.
- במידה והאם הנושאת נשואה, בשל הסיכונים הכרוכים בהליך פונדקאות, בעלה רשאי לומר את דעתו בעניין.
על ההורים המיועדים לעמוד בתנאים אלו:
- על ההורים המיועדים להיות מעל גיל 18, כאשר לאחד מהם לפחות טרם מלאו 54 שנים. לעתים הועדה 'עוקפת' את התנאי של הגיל המרבי, ובמקרים מיוחדים היא מאשרת נשיאת עוברים גם עבור הורים שלשניהם כבר מלאו 54 שנים, בהתאם לנסיבות.
- במקרה שההורים המיועדים הם בני זוג, קיים תנאי כי אין להם יותר מ-2 ילדים משותפים.
- במידה וההורה המיועד הוא אם יחידה, אין לה יותר מ-2 ילדים גנטיים (בין אם נולדו כתוצאה מהליך פונדקאות ובין אם לא).
- על עברם הפלילי של ההורים להיות נקי מעבירות שיש בהן משום פגיעה אפשרית בטובת היילוד. במידה וקיימים הליכים פליליים המתרחשים בהווה, הועדה יכולה לדחות את החלטתה עד לסיום ההליך הפלילי.
על כל הצדדים לעמוד בתנאים אלו:
- על דתה של האם הנושאת להיות זהה לדת של האם המיועדת. במידה והצדדים כולם אינם יהודים, הועדה תיוועץ באיש הדת הממונה לועדה, ולסטות מהוראות אלו.
- על ההליך הרפואי להתבצע כולו בישראל: ההפריה החוץ גופית, השתלת הביצית המופרית, ההריון והלידה. במידה וקיימות נסיבות מיוחדות הועדה יכולה לאשר כי חלק מההריון יבוצע מחוץ לישראל.
- על ההסכם להתבצע מתוך רצונם החופשי של כל המעורבים בדבר, וכולם מבינים את המשמעות של ההליך ואת תוצאותיו העתידיות לבוא.
- בתנאי שלא קיים חשש כלשהו לפגיעה בטובתו של הילד שיוולד כתוצאה מהליך הפונדקאות.
- בתנאי שבהסכם לנשיאת עוברים אשר נחתם בין האם הנושאת לבין ההורים המיועדים לא קיימים סעיפים אשר פוגעים בזכויות הילד שיוולד, האם הנושאת או ההורים המיועדים.
- בתנאי שלא קיים סיכון לבריאותה של האם הנושאת שיתרחש כתוצאה מהליך הפונדקאות.
- לא יבוצעו יותר מ-6 ניסיונות להשתלת ביציות מופרות בגופה של האם הנושאת.
קבלת אישור לנשיאת עוברים מ-'ועדת האישורים' בישראל
כדי לקבל אישור לנשיאת עוברים, יש לעבור ועדה רפואית מיוחדת: 'ועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים'. לפי חוק הפונדקאות, בוועדה יושבים 7 חברים:
- שני רופאים עם תואר 'מומחה' ביילוד ובגניקולוגיה
- רופא בעל תואר 'מומחה' ברפואה פנימית
- פסיכולוג קליני
- עובד סוציאלי
- נציג ציבור שהינו משפטן
- איש דת המתאים לדתם של הצדדים להסכם לנשיאת עוברים
אילו מסמכים צריך להגיש לועדת האישורים?
כדי לקבל אישור לנשיאת עוברים מוועדת האישורים, יש להגיש לועדה את המסמכים הבאים:
- בקשה בכתב
- חוות דעת של רופא מומחה על אי יכולתה של האם המיועדת להתעבר או לשאת הריון עקב סיבה רפואית.
- חוות דעת של רופא מומחה על יכולתה של האם הנושאת לשאת הריון
- חוות דעת של רופא מומחה על התאמתם של ההורים המיועדים להליך הפונדקאות.
- הערכה פסיכולוגית בדבר התאמתה של האם הנושאת להליך פונדקאות.
- הערכה פסיכולוגית בדבר התאמתם של ההורים המיועדים להליך פונדקאות.
- אישור פסיכולוג / עובד סוציאלי על כך, כי ההורים המיועדים קיבלו ייעוץ מקצועי באשר לאפשרויות הורות אחרות העומדות לרשותם.
- במידה ומתקשרים ההורים המיועדים והאם הנושאת באמצעות מתווך/חברה מתווכת, יש להגיש את הסכם התיווך לוועדה, כולל פרטיו של המתווך.
- טופסי ויתור על סודיות רפואית – של כל הצדדים המעורבים בדבר.
- טופסי ויתור על סודיות מרשם פלילי – של ההורים המיועדים.
[1] את המסמך המלא 'חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996' ניתן לקרוא כאן (קובץ PDF) >
בהצלחה!
