בדיקות דם בהריון: אילו בדיקות? ומהם המדדים הנבדקים? /גילה נחום.

אילו בדיקות דם יש לבצע בהריון? מדוע? ומה בודקים?

ספירת דם

המדדים החשובים הנבדקים:

המוגלובין – בספירה אנחנו בודקים מצב המוגלובין התחלתי . ההמוגלובין הוא המולקולה שמעבירה את החמצן דרך הדם לכל הרקמות בגוף. ההמוגלובין מורכב מחלבון ומברזל, וכשיש חוסר בברזל יש גם ירידה בהמוגלובין, ז"א ירידה ברמת החמצן המגיעה הן לאיברי האישה והן לעובר. הנורמה של המוגלובין היא בין 12-16, אך בהריון, בגלל עלייה בנפח הדם, גם רמות של 12 או 11.5, הן מקובלות ולא מדאיגות.
בדרך כלל מתחילים לקחת ברזל משבוע 12 (במרשם רופא) אלא אם כן הרמות ההתחלתיות של הברזל הן נמוכות, או שידוע מראש על אנמיה עוד מלפני ההריון.

טיפ: אם תוסף הברזל שאת לוקחת עושה לך תופעות לוואי – החליפי אותו. מומלץ: תוסף ברזל נוזלי טבעי – פלורויטל – קיים בכל בתי המרקחת/פארמים.
הקפידי לאכול מזונות עשירים בברזל.

טסיות – (טרומבוציטים, PLT) – הטסיות הן חלק ממערכת הקרישה, ויש להן משמעות רבה בהריון. נשים עם נטייה משפחתית לקרישיות יתר, ותסמונות שונות שקשורות לטסיות – נמצאות בסיכון יתר (בעיות שונות שקשורות לסתימת כלי דם קטנים ולמעבר דם בשליה). הנורמה היא בין 100,000 ל 450,000. ערכים שמחוץ לנורמה דורשים בירור המטולוגי.

תאים לבנים – WBC – לפעמים יכולים להופיע בבדיקה כגבוהים מהנורמה. זו תגובה שכיחה בהריון, ואם אין סימנים נוספים לזיהום (חום, כאבים או כל דבר אחר), אין סיבה לדאגה.

כימיה בדם – סוכר בצום

חלק מהרופאים מבקשים בדיקת כימיה רחבה – כלומר בדיקה של כל הפרמטרים הכימיים בדם:
תפקודי כבד, תפקודי כליה, רמות שומנים. רוב הרופאים מבקשים רק סוכר בצום. נשים בתחילת ההריון נוטות לירידה ברמות הסוכר (היפוגליקמיה). השינויים ההורמונאליים בהריון מכינים את הגוף לאגירת רזרבות ולניצול של יותר סוכר מהדם, ולכן בתחילת הריון נראה סוכר בצום יותר נמוך בדם. ערך של מעל 95 מ"ג% דורש בירור נוסף לשלילת סכרת. (בנשים שאינן בהריון הערך ה"מותר" הוא 100 או 110, תלוי במעבדה).

סוג דם, Rh וסקר נוגדנים

בדיקת סוג הדם היא חשובה מאוד, בגלל שנשים עם סוג דם שלילי (RH-), צריכות לדעת זאת כך שיוכלו לקבל חיסון אנטי D במקרים של דימום, של נפילה וחבלה או של בדיקות פולשניות כמו בדיקת מי שפיר.
Rh הוא מרכיב חלבוני – אנטיגן המצוי על גבי כדוריות הדם האדומות.
כשלאישה סוג דם Rh שלילי ולעובר Rh חיובי, במקרה של מגע בין הדם האימהי לדם העוברי, ייצר גוף האם נוגדנים כנגד כדוריות הדם של העובר.
כתוצאה מכך עלול להיגרם הרס דם ואנמיה קשה אצל העובר.
סקר נוגדנים קומבס COOMBS היא בדיקת דם שבדרך כלל מלווה נשים עם סוג דם שלילי, אבל מומלץ לבצעה בתחילת ההריון אצל כל הנשים. מטרת הבדיקה לזהות נוגדנים בדם האם שיכולים להעיד על תסמונות שונות, או על תגובה חיסונית נגד דם התינוק – במקרים של סוג דם שלילי.
אישה עם Rh שלילי עם בדיקת COOMBS שלילי – שלא פיתחה עדיין נוגדנים לגורם ה Rh – תקבל חיסון ANTI D בשבוע ה 28 להריונה.
אישה שכבר פיתחה נוגדנים תזדקק לטיפול אחר ומעקב צמוד.

בדיקה סרולוגית – בדיקת וירוסים

Rubella – אדמת
למרות שבישראל ישנו נוהל חיסונים קבוע נגד אדמת, במקרים לא מעטים, עד שמגיעים לגיל הכניסה להריון החיסון כבר אינו פעיל. הבדיקה בודקת רמת נוגדנים לאדמת ולפיה ניתן לדעת האם החיסון עדיין אפקטיבי. במידה ולא מומלץ להתחסן מייד אחרי הלידה בטיפת חלב.
זיהום באדמת בשליש הראשון להריון עלול לגרום למומים מולדים, בעיקר במערכת העצבים, הלב, הראיה והשמיעה של העובר.
מומלץ לבצע את הבדיקה במקרה של חשד קליני או פעילות מוגברת של אדמת בארץ.
VDRL או TPHA –
שני סוגי בדיקות לסיפיליס (עגבת), מחלה מאוד נדירה אך מאוד טרטוגנית (יכולה לגרום למומים קשים בעובר).
CMV – ציטומגלו וירוס.
וירוס מאוד שכיח באוכלוסיה, שכיח מאוד אצל ילדים קטנים ולכן קבוצת הסיכון העיקרית הן גננות ומטפלות בגיל הרך, אך כל האוכלוסיה חשופה לו.
המחלה היא בדרך כלל קלה, מחלה דמוית שפעת יכולה להופיע עם התנפחות של הבלוטות, כאבי שרירים וחום. היא מסוכנת בהריון כיוון שהיא מאוד טרטוגנית.
בבדיקה בודקים שני סוגי נוגדנים: IgG – תוצאה חיובי,, תראה שכבר היית חולה ב CMV בעבר, והסיכון שלך לחלות פעם שנייה הוא קטן ביותר, וגם עם כן – הסיכון להדבקה של העובר גם הוא קטן מאוד.
הסוג השני הוא IgM – הימצאות נוגדנים מסוג זה מעידה על מחלה עכשיו או בשבועות האחרונים.
התשובה אותה אנחנו רוצים לראות היא IgG חיובי ו IgM שלילי.
במידה ושניהם שליליים, יש לקחת עוד בדיקות במהלך ההריון לוודא שלא נדבקת (בערך 4 פעמים בהריון). במידה ויש סימנים להדבקה במהלך ההריון, יומלץ על בדיקת מי שפיר לבדוק הידבקות של העובר
**מי שפיר בחשד ל CMV נעשים רק החל משבוע 22, כיוון שאת הוירוס ניתן לזהות בשתן של העובר, ופעילות הכליות ומערכת השתן של העובר מתחילה לפעול רק בשלב הזה ולכן לא ניתן לזהות קודם האם יש הידבקות של העובר או לא.

טוקסופלזמה –

מחלה שכיחה הרבה פחות, אם תסמינים די דומים. עוברת דרך צואה של חתולים, בשר נגוע או ירקות ופירות לא רחוצים.
בשונה מ CMV, הידבקות בטוקסופלזמה פעם אחת – מחסנת אותך באופן מוחלט. כיוון שזו מחלה מאוד לא שכיחה, גם אם התוצאה יוצאת שלילית (הרוב הגדול של המקרים), לא ממשיכים לעקוב במהלך ההריון, אלא אם יש סיבה לחשד (מחלת חום של האם, עיכוב בגדילת העובר שמצדיק בירור).

הפטיטיס B

מחלה לא שכיחה מאוד, אך קשה ומסוכנת. במידה ומגלים הפטיטיס B במהלך ההריון, ניתן לטפל באם ולמנוע הדבקה של העובר

תפקוד בלוטת התריס – TSH

הערכים הנורמאליים נעים בין 0.40 ל 4.20. ערך נמוך מהנורמה מעיד על יתר פעילות של בלוטת התריס. מצב זה אינו בריא לאם, אך פחות משמעותי לעובר. ערך גבוה, מעיד על תת פעילות של הבלוטה, שהיא המצב אותו אנו רוצים לזהות בהריון. היום ידוע כי חוסר בהורמוני בלוטת התריס, יכולים לגרום לפיגור בגדילה ובהתפתחות של העובר.
יחד עם זאת – חשוב לדעת, כי תוצאות חריגות של בדיקת TSH בהריון לעיתים קרובות אינן מעידות על בעיה, ולכן במידה ויש תשובה לא תקינה, תילקח בדיקה נוספת, ורק עם גם זו אינה תקינה, תופני לבירור אצל אנדוקרינולוג.

תבחין משולש – בדיקת חלבון עוברי

הבדיקה היא בדיקת דם המתבצעת בשבוע 16-20, רצוי בשבוע 17.
זוהי בדיקה לאיתור מוקדם של עוברים עם סיכון למומים במבנה הגולגולת או בעמוד השדרה, או עם הפרעות כרומוזומליות.
נבדקים 3 חלבונים הנמצאים בדם האם:
חלבון עוברי
חלבון הורמון שלייתי
והורמון E3

רמות גבוהות של חלבון עוברי יחייבו הפניה לבדיקת אולטרה סאונד מורחבת.

כושר החיזוי של תסמונת דאון בתבחין המשולש הוא כ 60% – כלומר שליש מהעוברים עם תסמונת דאון לא יאותרו בבדיקה זאת,
ומהצד השני – תוצאות לא טובות של הבדיקה לא בהכרח מצביעות על בעיה, אלא דורשות בדיקה נוספת.
5%-10% מהנשים יקבלו תוצאות לא תקינות בבדיקה זאת ובהמשך לא יתגלה כל מום.

כתבה: גילה נחום.