המתנ"ה שלך לקראת הלידה: מודעות, תנועה, נשימה, הרפיה.

הכלים שברשותך, היולדת, הם המתנ"ה שלך לקראת הלידה. יש לך תפקיד במהלך הלידה, וכאשר את ממלאת אותו כמיטב יכולתך, הלידה קלה יותר לך ולתינוק.

תפקידה של היולדת הוא ללוות את תינוקה במסעו לעולם. לסייע לו במישור הפיזי, הרגשי והרוחני. כאשר אשה מגיעה ללידה ויודעת מה מוטל עליה לעשות, יהיה לה קל יותר להתמודד עם הלידה והצירים.

הכנה רוחנית ללידה

מודעות

חלק גדול מן ההכנה ללידה הוא הכנת התודעה
הכנה זו כוללת רכישת ידע בכל הנוגע לתהליך הלידה, נהלים והתערבויות בחדר הלידה, התמודדות עם צירים ועוד.
כמו כן חשוב מאד להעמיק את המודעות למצב הרגשי בהריון ולקראת הלידה– להתחיל להיות מודעת לרגעי לחץ, פחד ושמחה, ולהבין כיצד המצב הרגשי משפיע באופן מיידי על תהליך הלידה. מודעות רגשית כוללת גם שיתוף של הסובבים אותך בחוויה אותה את עוברת.
אחרונה אך לא פחות חשובה היא ההכנה המחשבתית – חשיבה מחודשת על תפקידך כאם בלידה, מהי מטרת כאב הלידה, מה עושים הצירים, מודעות למחשבות אותן את בוחרת לקחת איתך ללידה וגם לכאלו שהיית רוצה להיפרד מהן..

תנועה במהלך הלידה

כאשר את נעה במהלך הלידה, את מאפשרת לעצמות האגן שלך להיפתח, ולהיקף האגן להתרחב בכ-30%. כאשר האגן רחב יותר, יהיה קל יותר לתינוק העובר דרכו לרדת ולהיוולד. שינוי תנוחות יכול להפוך את הצירים ליעילים יותר וקצרים יותר.
בין הצירים התנועה יכולה להיות במרחב החדר, תוך כדי הליכה, ושימוש בתנוחות שונות בצירים עצמם. אם האשה נמצאת במהלך הצירים על המיטה, חשוב אפילו יותר להקדיש תשומת לב להמשך התנועה.
אפשר ורצוי להמשיך לשנות תנוחות עד שהתינוק נולד!
בין הצירים את יכולה ללכת בחדר, תוך כדי הליכה איטית ורפויה, ובצירים עצמם את בוחרת כל פעם תנוחה שמתאימה לך כרגע ונעה בתוכה.
העיקרון החשוב ביותר בתנועה בלידה ובלידה בכלל הוא להקשיב לגוף, לנוע, לנשום ולהרפות.
אם את נמצאת במהלך הצירים על המיטה, חשוב אפילו יותר להקדיש תשומת לב להמשך התנועה. בעיקר אם בחרת לקבל אפידורל.
אפשר ורצוי להמשיך לשנות תנוחות עד שהתינוק נולד!

נשימה

הנשימה בלידה היא המרכז אליו את חוזרת בכל פעם. התמקדות בנשימה יעילה מאד להתמודדות עם כאב הצירים.
מקדי את תשומת הלב שלך בנשימה. נשמי נשימות עמוקות ואיטיות וכך תגבירי את אספקת החמצן לגופך.
כאשר יש מספיק חמצן בגוף הצירים הופכים יעילים יותר והתינוק מרגיש טוב יותר.
במצבי לחץ הרבה פעמים הנטיה הטבעית שלנו היא להתחיל לנשום בצורה שטוחה ורדודה, דבר שמתחיל מעגל של לחצים. תחושת הלחץ גוררת נשימה שטוחה המזרימה פחות חמצן לגוף היולדת וכתוצאה מכך פחות חמצן לעובר. פחות חמצן לעובר עלול להוביל לירידות בדופק העובר המתפרשות כסימני מצוקה הגורמים לאם לדאוג לעוברה וכך תחושת הסטרס שלה גוברת וחוזר חלילה.
בקיצור, חשוב מאד להיות מודעת במהלך הלידה למצבי לחץ הגורמים נשימה שטוחה. מודעות היא חצי מהפתרון – החצי השני הוא עצירה, נשימה ואתחול של המערכת..

הרפיה

כאשר הגוף רפוי במהלך הלידה הוא מפריש באופן סדיר את האוקסיטוצין (ההורמון האחראי על הווצרות הצירים) וכן חומרים הנקראים אנדרופינים שהימצאותם בגוף מקלה על הכאב.
הרפיה היא טכניקה שניתן ללמוד אותה והיא יכולה לסייע לך להימנע מכניסה למעגל הלחץ שתואר למעלה. כאשר את מאומנת בהרפיה ומסוגלת להרפות את גופך בטכניקות שונות, את מצליחה גם לצאת מהלחץ ולחזור למצב רגוע ורפוי בו הורמוני הלידה מופרשים באופן תקין

מומלץ מאד לתרגל לאורך ההריון את כל הכלים הללו:

• מודעות
• תנועה
• נשימה
• הרפיה

כאשר את מגיעה ללידה עם שפת תנועה מתאימה ועשירה, טכניקות הרפיה ונשימות יהיה לך קל יותר במהלך הלידה ולא משנה איך היא תתפתח. את מוזמנת להתחיל להתנסות בעצמך, לנוע בחופשיות ובהרפיה, להתמקד בנשימה, לתרגל הרפיות, להיות מודעת למחשבות ורגשות שעולים בך.

נכתב על ידי: שולמית זלצר / דולה.